quinta-feira, 5 de abril de 2012

Korupteco kaj etiko en Brazilo en tempoj de grandaj eventoj

Korupteco kaj etiko en Brazilo en tempoj de grandaj eventoj

A teksto kiu servas kiel interkonsiliĝo sur la korupteco kiu fanfaronas stratospheric malsamaj anguloj de la socio por ne elekti klasoj, seksoj, sekso, etneco. Teksto de la bona kvalito, precipe kiam la vivanta Brazilo, proksime plenumi du grandskala tutmonda okazaĵoj en kiu la videblecon fariĝas superreganta. Bona kaj malbona de nia nacio flori kaj havas la respondecon kaj devontigo por fari pli bone sen avido nelica profitoj plenumante agoj kontraŭaj al la publika moralo. Bona legado.

Enkonduko
Ĉi papero analizas la problemon de korupteco en Brazilo kaj, konsekvence, respondi la jenajn demandojn:
* Korupteco pliiĝas aŭ malkreskanta?
* Kun la politikoj kaj agadoj nuntempe realigitajn de la brazila ŝtato, estas kapabla progresi en batalas korupton?
Tiucele, ni sentas ĝin sagxe difini kio estas rekta korupto.
Korupteco



Laŭ Michaelis - Moderna Vortaro de la portugala lingvo, la termino korupteco (derivita de la latino corruptione) havas jenajn signifojn:
1: Ago aŭ efikon koruptaj; malkomponaĵo, putrefaction.
2: Depravity, demoralization, volupto.
3: delogo.
4: subaĉetas.
Notu ke en neniu de liaj signifoj la termino havas beneficioso aŭ protektaj efekto, havigante aŭ simpligante: la signifo estas ĉiam malutila, agresema, aŭ forlaso, damaĝante, malutila, kompliki.
Koncerne la efektoj de korupteco estas ĉiam agado aŭ efikon kiu faras disservice ne nur al persono, aŭ aparta grupo, sed la tuta socio, la tuta nacio.
Sub la leĝo, la Kriminala Kodo havigas ke la korupto povas okazi en du formoj:
- Aktiva korupteco: karakterizita de konduto aŭ promeso proponi troa avantaĝon al publika oficialan al etermina lin praktiki, preterlasi aŭ prokrasti neniu oficiala akto.
Kiuj praktiko krimo estas la corrupter, kiu proponas aŭ promesas ajn nepropra avantaĝon.
La krimo okazas eĉ se la oficialaj ne akceptas la proponon;
- Subaĉetas, kiam faritaj de publikaj oficialaj kiu petas aŭ akceptas, por sin aŭ por alia persono, rekte aŭ nerekte, ajna nepropra avantaĝon aŭ akceptas promeso de tia avantaĝo.
Por eliri el publika oficejo, oficiala aŭ petoj aŭ akceptas subaĉetas aŭ proponita gajni praktiko aktoj kiuj estas viaj respondeco.
Tamen, en larĝaj terminoj, korupteco povas esti difinita kiel "la fenomeno per kiu agento estas prenita agi malsame de establita ŝablonoj por faciligi neleĝa aŭ neleĝa interesoj." Tiel, ne nur praktikita de publika funkciulo, "sed ankaŭ povas estigi en aparta." Depende de la kazo, korupteco efektivigas ekskluzive por unu aŭ la alia. Ekzemploj de tiuj hipotezoj:
- La persono proponas subaĉetas aŭ alia avantaĝo, sed la oficisto ne akceptas;
- Aŭ la publika oficiala petas la subaĉetas, sed la individuo rifuzas doni ĝin.
Ĝenerale, la du aktoroj - corruptoecorruptor - korupteco laboro enkadrigo, kaj ambaŭ rilatas la stato, netaŭge, por akiri maljusta avantaĝo.
Tamen, por difini ĉiu situacio kiu povas klasifiki kiel korupteco estas facila tasko.
"Pago de subaĉetas en la lando aŭ en internacia komerco transakcioj, faras negocon per influo, misuzo de funkcioj, nelica riĉiĝo, subaĉetas en la privata sektoro, lavita de mono kaj obstrukco de la justeco" - estas agoj, ĝenerale, estas difinita kiel krimoj korupteco en diversaj landoj.
Sed por eviti ĉian konduto kiu ekskludis, la tekstoj de la Konvencio Kontraŭ Korupteco kaj daConvenção Amerika Konvencio Kontraŭ Korupteco, tie ne estas bone difinitaj, sed alporti ekzempla aktoj de korupteco kiu devus esti konsiderata.
Tiele, tiuj du traktatojn tiel distingi la tipoj de korupteco:
- Petty korupteco: estas kio okazas en la ekzekuto de ĉiutagaj aktivecoj de dungitoj, kiam ili havas rektan kontakton kun la publiko. Ekzemplo: polica oficiro kiu akceptas sumo de mono ne monpuni civitano kiu rapidis. En tiu tipo de korupteco, la kvanto de mono uzata estas relative malgrandaj, kaj iliaj efikoj tuŝas ĉefe la malriĉuloj;
- Granda korupto, kvankam ĝi estas ligita pli al la nivelo je kiu ĝi okazas, ol la kvanto de mono implikitaj, ĉi tiu tipo de korupteco faritaj, jes, pli granda rimedoj ol la tn etaj korupteco. Transakcioj konsideras pli ĉe grandskala kaj kutime okazas kiam altrangaj publikaj funkciuloj havas la povon decidi la atribuo de publikaj rimedoj, profitanta de ĉi tiu situacio. La termino granda korupteco estas komune uzita kiel sinonimo de politika korupteco;
- Sistémica korupteco: ĝi estas aplikita al institucioj kiuj faris korupteco integra parto de lia negoco. Tiel, ĝi diras ke estas sistemaj korupteco kiam la proceduroj de institucio ne plu operationalized laŭ formala reguloj. Kun bone strukturita retoj de korupteco, estas malfacile identigi la rilato inter la agoj de publikaj funkciuloj kaj la rekompencoj, kiu malhelpas subpremo. Sekve, estas urĝa adopti politikon por preventi koruptado.
La trafo de sistemaj korupteco estas malfacile mezuri, ne nur ĉar ĝi implicas civitanoj fidas publikaj institucioj, sed ankaŭ por trafo, "negative, la nocio de stato kiel la institucio respondeca por la dezajno kaj realigo de publikaj politikoj por servi la interesojn de civitanoj. "
Estante jam fariĝis sistemaj, estas necese reviziti la problemo estas identigi liaj kaŭzas estas kultura, éticasouinstitucionais.
Por politikaj kulturo raportas al la praktikoj kaj politikaj institucioj, normoj kaj tradicioj. Tiel, formas la politikan kulturon de ĉiu socia unuo (komunumo, stato, graflando, najbaraĵo, socia grupo):
- La kutimoj disvastiĝis inter la loĝantoj de la lando;
- Civitanoj scion pri politikaj institucioj kaj praktikoj;
- Tendencoj en socia konduto (kiel malkonfido, "vojo" ktp).
- La normoj - "la devo de civitanoj por partopreni en politikaj decidoj aŭ la devo de publikaj funkciuloj respekti la regulojn de la Publika Administrado."
Kvankam grava, oni ne povas atentigi la politika kulturo kun la sola determinanto de korupteco en lando.
Ĝi komprenas por kultura problemo la manko de konfido civitanoj havas la efikecon de la ŝtato por havigi solvojn por siaj problemoj. Nekredantoj ke la ŝtato havas kontentiga agado, civitanoj recurrir al subaĉetas aŭ aliaj aktivecoj kiuj implicas iun el la vizaĝoj de korupteco.
Kvankam ne rekta kaŭza rilato al la disponeblaj evidentecoj indikas ke konfido kaj malaltaj niveloj de korupteco estas rilatigitaj. Tio estas, en landoj kie estas politika fido, novaj institucioj - inkludante la kreitaj por plej granda kontrolo de korupto - fakte ekzistas kaj produkti la dezirata efiko.
Tiel, studanta la rilato inter korupteco kaj politika malfido, la konkludo estas ke ambaŭ niveloj de korupteco influo niveloj de politika malkonfido, kiel ĉi influas la nivelojn de korupteco. Tiel, tiel la publika servisto - by lasante korupta - pliigas la malfido de civitanoj en publikaj institucioj kiel la civitano, subaĉeti publika oficialaj aktoj eternigi korupteco.
Korupteco kaj maljusteco: Kiel Filipo Guatimosim Maciel markas en lia monografio - Lukto kontraŭ la korupteco en Brazilo: Defioj kaj _Prospects_ - kvankam granda nombro da difinoj de korupteco, ĉiuj havas unu aĵo en komuna: la kontraŭleĝaĵo.
La kontraŭleĝaĵo de korupteco estas en la publika oficisto, investis kun jura povo plenumi liajn funkciojn, havigi prefera traktado kontraŭ prenante subaĉetoj. Aŭ realigi servo, la reguloj, estus malpermesinta de ofero. Kiel kompreno de Transparency International (neregistaraj korpo kiu celas estigi ŝanĝojn ke la mondo estas liberaj de korupto), la unua hipotezo, ni havas korupteco en konsento kun la reguloj kaj due, korupto kontraŭ la reguloj.
Laŭ Michaelis Vortaro, ĝi konsideras subaĉetas, krimo de oficialaj kiu, en la uzado de siaj devoj aŭ pro ili, ricevi rekompencon aŭ profitoj preterlasi en la praktiko de ilia funkciaj devoj, malfavore al la aliaj
Kiel ni ekzamenos la specifa kazo de Brazilo, oni devas aldoni elstare senpune, ĉar ĉi tiu estas la certeco ke la publiko oficialan akceptas fini aŭ komerco kun la corruptor. La neevitebla konsekvenco de ĉi insida formo de influo, tipe nelica, kontraŭleĝajn kaj neleĝa, la eluziĝo estas la plej grava karakterizaĵo de la politika sistemo: sian pravecon. Ĉar, kiel klarigis en la politika sciencisto, Ferdinando Filgueiras, aŭtoro de Korupteco, Demokratio kaj legitimeco, ĉar korupto esti formo de neleĝa agoj de politika aktoroj, ĝi iĝas "lia propra illegitimacy, ne estas subjekto al publika pravigo". Post ĉiu, ne estas maniero por pravigi la amuzo de enspezoj de la registaro kaj la fluon de naciaj revenuo por membroj de la registaro por akiri personaj profitoj, gajnoj de riĉeco aŭ stato, kiam ĉi tiu rajto estis koncedita ne per leĝoj.
Filgueiras kredas ke se ni volas diskuti publike la temo de korupteco, ni bezonas diskuti la legitimecon demando "pli larĝe," ĉar estas krizo de legitimeco en nuntempaj demokratioj. Kiel rezulto de tia krizo, la diskuto devus ne nur celas reformi la staton, sed de demokratio mem, ĉar, se ne, gxi revenos neebla al antaŭenigo disvolviĝo de ĉi tiu politika sistemo.
Por Ferdinando Filgueiras, korupteco povas preni kvar formoj:
- Politiko kiam la centra temo estas por distingi inter publikaj kaj privataj sektoroj kaj alportas al la antaŭa la nocio de ornamas;
- Kulturo, kiam ligitaj, ekzemple, la demando de integreco;
- Socia, do kiam ĝi implicas la kontrolo de ŝtata potenco;
- Ekonomiaj, ekskluziva de la privata sfero kaj reprezentita de librotenado kaj financaj fraŭdo.
Por la politika sciencisto, kvankam multe progreso estas farita en rilato al la institucia kontrolo de korupto (ekzemple, por plibonigi la laboron de la polico kaj kortoj de rakontas), kaj estas jam centra temo en pluraj internaciaj traktatoj, manko demokratioj kun nocio de publikaj valoroj. Tio estas, krom diskuti korupteco en lia institucia dimensio, Filgueiras kredas ke la diskuto devus esti daŭre ankaux interne de la tuta socio, por "kontrolo de korupto ne povas esti alprenita nur por la ŝtato, ni devas pensi en terminoj de valoroj publiko.».
Koncerne travidebleco, li konsideras tre grava novigo, sed ankaŭ bezonas penetri la publikeco. En tiu senso, Filgueiras argumentas ke travidebleco devus esti "faritaj al tuta socioj, ne nur la ŝtato."
Valoroj
Ni parolas pri publikaj valoroj, sed kion ni komprenu per valoro?
La grekoj komprenis tiel por la utileco valoro kiel la prezo de io, aŭ eĉ bona rendimento aŭ produktado de io.
En la kampo de la filozofio, la termino estis unue uzita de la Stoics, kiu argumentis la kialo esti "povis kapti la valoroj kaj indiki la sekura vojo por plenumi bone kaj la konkero de feliĉo." Valoro do kio estis la rezulto de elekto fare de la homa volo, lumigita per racio. Koncerne la Stoics kiu gravis, estis serĉi vivo indikiloj por justa, honesta kaj feliĉa, la valoro estis ĉefe - la bona - etikaj, ne ekonomia, arta aŭ alie. La volo, gvidita per la lumo de la racio, ĉiam elekti bonon.
Tra la jarcentoj, estis aprobita de valoro por kompreni ĉion se vi preferas aux volas - eĉ ekster la kampo de etiko.
Komune, estas kutima al konsideri la sama etikaj valoroj kaj moralaj valoroj, sed tie estas subtila diferenco inter la du:
- Morala valoroj, kiuj rilatas al kiel entrepreno aŭ individuo komprenas kaj metas en praktiko la ideo de bono kaj malbono;
- Etika valoroj: maltrankvilo por la homa persono - konsiderita en lia digno.
La subtileco kuŝas en la fakto ke, malgraŭ individua aŭ socia aprobo, kiu konsideras morale bona povas esti etike malaprobinda. Eg atrincherados kutimoj, kiel la brazila vojo, eble eĉ estus morale akceptebla, sed - etike - estas riproĉinde.
En inversa, digno, zorgo pri la esenco, sendepende de kio nur povas taksita externally (fizika aspekto, ekonomia stato, socia stato ktp.). Tiel, etikaj valoroj estas tiuj kiuj rilatas al respekto de ilia individueco ambaŭ en persono kaj en lia socia dimensio. Ex: la entreprenisto kiu eskapas impostoj iras kontraŭ la etiko ĉar, ĉefe, subfosas la komuna bono, te per maltrafi apliki etika valoro, ne plenumi la bonon de la homoj vivantaj en socio.
Kiel plej fakuloj kredas ke la etikaj valoroj ekzisti per si mem - kaj ĝi Decas al ni malkovri ilin. Tial, kiel edukado estas necesa por lerni ĝenerale estas ankaŭ nepraj por la akiro de etikaj valoroj.
Kaj tial kun la homa persono estas gigante metafizika, de eksterordinara komplekseco kaj riĉeco, la riĉaj ankaŭ etikaj valoroj. Tiuj elveni el la malsamaj manieroj en kiuj la homo staras en la mondo, kiel ĝi rilatas al si kaj aliaj. Estante etikaj, sekve, signifas respekti la multaj manieroj de esti kaj raporti al la persono - ĉu konsiderata individue aŭ kolektive.
Iuj etikaj valoroj estas esenca kaj neanstataŭigebla - justeco, honesteco, amo, saĝo, libereco, respondeco, honesteco, respekto - kaj ĉiu reprezentas etika principo, tio estas, alvoko al agado.
Etiko: Koruptado povas konsideri problemon de morala devio?
Sed kio estas finfine Etiko?
Dum multaj uzas la terminojn - Morala kaj Etiko - indiscriminadamente, Filozofio de Morala klare distingitaj:
- Morala: kunveno de kutimoj aŭ kutimoj de individuo aŭ popolo, gvidita de tre ĝenerala principo de "bonaj" aŭ "ĝentila";
- Etiko: scienco kaj arto de homa konduto.
Laŭ ĉi tiu vidpunkto, la moralo estas komuna al ĉiuj viroj, kvankam ne ĉiuj kapablas evoluigi kritikon de ĝia enhavo. En la Etiko persvadas tiu tasko.
En alfronto inter moralo, juro kaj etiko, ni havas en la sfero de moralo, socio premo fari vin agi certa maniero, en la purview de instruo, la reguloj estas deviga por coercitivas, implicante obeado al kio estas bezonata, kaj sub la Etiko - aŭtonomion, ĉar la akto ne estos diktitaj de premoj de socia aŭ jura - sed nur por la individua konscienco. Estas obeado al tio, kio ne necesas.
Tiel, etiko estas la viro kiu ne agas tiel malutila al aliaj por timo de puno, sed kiu ne faras tion konscii ke agoj regita de honesteco, justeco, respondeco, honesteco, respekto ne nur rezulti en la kontentigo de devo , sed povas fariĝi sana kaj homa kunvivado.
Unu el la plej gravaj taskoj de Etiko kiel scienco estas serĉi la kialoj por la persono vivas la ideon tiel. En serĉo de respondoj, estis pluraj moralaj doktrinoj, dividita en kvar ĉefaj linioj de la Etiko:
- Etiko de intereso aŭ utilitarismo: tiun linion, la teorioj asertas ke la ĉefa celo de la homa agado estas akiri la maksimuma profito aŭ utileco. Ĝi estas subdividita en:
-Egoísta utilitarismo, per kiu la bonfarto estas la fina celo estas atingebla. Sola vero, estus absoluta: ĉio estas relativa - la viro en la momento, aro de faktoroj kaj cirkonstancoj. Kvankam kondamnita de plej pensuloj de ĉiuj tempoj, ĉiam estis unu el la plej akceptitaj kaj praktikis, aparte en modernaj tempoj;
- Altruisma aŭ socia utilitarismo, kiu pretendas esti preninta decidoj kiuj pozitive influas tiom da homoj kiom eblas, sendepende de la ŝarĝo kiu povas okazi en tiu aŭ tiu persono aŭ institucio. Lia plej signifa reprezentanto, Jeremy Bentham, pledis la principon de utileco estas la sola kialo kiun akto povas aŭ devas esti morale kompromitita;
- Etiko de devo: defendi la tezo ke oni devus ĉiam celas agi - ĉefe - por plenigi morala devo, eĉ se peza kosto. Ili estas bazitaj sur la argumento ke, en la etika sfero, persono de valoro estas absoluta. Se la kontentigo de realigo kompensas ajnan fizika malkomforto aŭ financa perdo, estas nur pro nia digno estas la plej granda virto;
- Etiko de la situacio (aŭ relativismo) asertas ke ili devas agi por - ĉefe - por plenigi morala devo. Tiucele klopodoj devas esti gvidata de la konsento de la plimulto aŭ la situacio estu taksitaj tiel ke la decido estas difinita per morala konduto. Kio estis bona hieraŭ ne nepre pli hodiaŭ. Kio estas nun probable ne estos morgaŭ aŭ poste.
- Etika virtoj: subskribis la argumento ke la intelekto devas preni prioritaton super la pasioj, deziroj kaj instinktoj. La virtoj estis forĝita de konstanta ekzerco de sinregado; tio estas, la virta homo ne originas el unusola etika ago - sed la permanenta dispozicio praktiki kio estas bona kaj justa.
Sendepende de la etikaj eblo elektita, niaj elektoj havas sensaciojn en ĉiuj areoj kaj niaj vivoj - hejme, strato, ktp en la kompanio. Sed, por ni al klasifiki homaj agoj en la kunteksto de la etiko, estas urĝa ke tri bazaj postuloj estas renkontita:
- Libereco, homaj agoj devas esti entreprenita kiel libera konscienco;
- Awareness / scio; iusence jam ĉeestanta en la antaŭa kondiĉo, ĝi determinas ke la homa ago kun scio kaj konscio pri la etikaj implikaĵoj de kion vi faras;
- Standard: tie devas esti etika normo kiu indikas kiel konduto en donita situacio.
Tio estas transcendaj kondiĉoj de ajna akto en la etika sfero, ekde, kun granda aŭ malgranda mezuro, antaŭveni kaj akompani siajn praktiko.
En niaj tempoj, postmoderna verkistoj dekretis la "morto de la etikaj", la anstataŭigo de la estetikaj kaj etikaj celebris la "fina emancipiĝo" kiu sekvus. Por tiuj, ĉu ĵurnalistoj aŭ akademianoj, postmodernismo alportas emancipiĝo de moralaj normoj, libera de devo kaj dismantles la morala respondeco.
Unu el la plej gravaj defendantoj de ĉi tiu linio de penso estas la franca filozofo Gilles Lipovetsky, kiu en sia libro "La krepusko de devo", li sugestis ke ni fine eniri en la epoko de post-devo (l'apres devoir), posteno -sezono deontological, ke nia konduto estis opresivo ĵetoj de la lastaj restoj de "devoj inifinitos", "ordonojn" kaj "devoj" absoluta. La ideo de abnegacio estis Disenfranchised, homoj ne plu stimulis nek pretas ĵeti en la persekutado de moralaj idealoj kaj etikaj valoroj en ago, metis flanken la politikaj utopioj en la estinteco kaj tiuj, kiuj estis idealistoj igis estas pragmataj. Individuismo estas libera de skrupuloj, unadulterated, kiu serĉas la bona vivo, limigita nur per la postulo de toleremo. Tio estis post devo, moraleco nur akceptas tre "minimalista" kaj en dekadenco. A situacio "tute nova", laŭ Lipovetsky, kaj li konsilis al ni festas la liberecon kiun ĝi certe estis venonta.
Kritika pensado en tiu maniero, la pola sociologo, Zygmunt Bauman en sia postmoderna Etiko, Lipovetsky demandojn per prezenti kion ĝi devas klarigi kiel la klarigante. Ĉar se hodiaŭ ni frontas vivo kie la puraj "estas" kiu ne estas gvidita per ia "devas", la rolo de sociologo estas montri kiamaniere li heredis la desencarregamento de morala regulado. Ĝi ankaŭ devus akcepti ion kiel vera nur ĉar ĝi ekzistas.
Por Bauman, restus vidi se postmoderneco pass "en la historio kiel krepusko aŭ kiel revivigo de moralo."
Eĉ Zygmunt Bauman en sia libro prezentas studo de potencaj persvado. Por la sociologo, "la grandaj temoj de etiko - kiel homaj rajtoj, socia justeco, paca ekvilibro inter kunlaboron kaj sin-aserto, sincronización de individua konduto kaj kolektiva bonfarto - perdis neniun el liaj topicality. Nur bezonas vidiĝi kaj traktis en nova maniero. "Li portretas la nuntempa socio kiel" moderna "ĉar ĝi provas senfine vane, 'brakumas nesondebleco', anstataŭante diverseco kun unuformecon kaj ambivalencia por kohera kaj travidebla - kaj por provi fari ĝin, produktas senĉese pli dividoj, diverseco kaj ambivalencia ol ke ĝi atingis liveri de. "
Je tiu punkto, ni devus aldoni ke harmonio estas ne bezone unuformecon. Ni povas diferenci - kiel ni vere estas - kaj interagi en socie sana, harmonia. Kaj tiu kunekzisto de paco, por agnoski la rajton de aliaj havi malsamajn opiniojn aŭ eĉ diametre kontraŭaj al la niaj, ne por stimuli la diversaj formoj de antaŭjuĝo (ĉu rasismo, temoj de varo, korpaj diferencoj kaj maltoleremo al individuoj kun specialaj bezonoj) piedpasxi la "meza vojo", sen la komuna bono kaj individuaj interesoj venku sen tiu neebligas la kontinueco de sociaj grupoj kaj eĉ la homa specio.
Faru kion ili pensas aŭ fari kion vi opinias pri ĝi?
Individuismo plene en menso ne nur ke recussássemos solidareco, sed ni vere povus fari sen la aliaj. Sed la vero estas ke ni estas sociaj estaĵoj kaj nia evoluado - kaj nia konsolo - dependas de la alia. Temoj povas esti farita leakproof aŭ partoj kiuj agas aparte de ĉiu alia. Ni devas agi en solidareco kaj respondeca por la bonstato de membroj de la socio. Ni ne povas eskapi la fakto ke ni ĉiuj interdependemos. Ni estas individuaj estaĵoj havi malsamajn ecojn kaj kapablojn kaj ankaŭ pro nia idiosyncrasies. Sed nia senco de individualization en la malapero de sociaj rilatoj, escepte de la ekzisto de diversaj sociaj grupoj, evitus nin de evoluantaj niaj kvalitoj kaj kapabloj kaj sperto kaj diversaj emocioj.
Dum ankoraŭ estas ŝtatestroj kaj registaraj defendi, kiel faris Margaret Thatcher ke "ne estas iu povas nomi 'socio, estas nur la registaro kaj familioj," ke viroj kaj virinoj kiel individuoj devas trovi solvojn individuaj problemoj kreitaj de socio kaj individue, por stari ilin kun individuaj helpon kaj rimedojn, kiuj estas ne nur senutila sed kontraŭproduktivaj alianciĝi kaj subordinating individuaj agoj al komuna afero. Ĝi estis identigita erare valoroj kaj etikoj idealoj kun la ideo de bonstato stato.
La nuna monda financa krizo devigante nacioj aliĝi ĉar se la problemo estis kreita individue, kiu nun atingas la tutan tutmondiĝinta mondo (la sama formulo kiu estis por generi privatajn profitojn skyrocketing, hodiaŭ generas perdoj socializada), la solvo ne ŝajnas esti zorge de sola nacio.
G20 Ago Plano estas malcerta ritmo de efektivigo

Pliigi aŭ malpliigo korupteco
Laŭ la Korupteco Perceptado Indekso, kiu ĉiujare estas produktita kaj eldonita de Transparency International (TI - neregistara organizo kies ĉefa celo estas la lukto kontraŭ korupto), Brazilo estas vidita kiel lando kun seriozaj problemoj de korupteco.
Kvankam loko ĉiujare, la temo de korupteco en la mondan agendon, tiuj indeksas devas esti analizita kaj interpretita kun singardeco ĉar ili ne kvantigi korupto - ĝuste mezuri la percepto de negocistoj kaj analizistoj havas korupteco en ĉiu lando enketis. La indeksoj do ne mezuri - objektive - la korupteco, sed kiel la tuta socio perceptas - subjektive - tiu fenomeno en ĉiu lando.
Ĉiu jaro, pli landoj taksis kaj donis ilin notoj, kiuj iras de nulo (maksimuma indekso de korupto) al dek (minimumo imposto).
Sed kritiko estas adresita al ICP:
- Ne estas garantio, ke la opinioj kolektitaj por produkti la indekso estas sendependaj unu de la alia - kaj plej verŝajne ne estas. Kaj sekve, la opinioj esprimitaj ne reflektas personan sperton, sed aŭdis la opinion de aliaj;
- Ekzistas la eblo ke la ideologia deklivojn influi la "pligrandiĝo" aŭ "falo" de la notoj. Kaj Ĉilio estas citita kiel ekzemplo, ĉar ekde la momento ke ĉi tiu lando vicigitaj lia komerca politiko kun Usono, pluiris al gajni postenojn en la Indico. Se jes, kiom la notoj estas elsendita estu poluita de speco de sponsorado, por havigi protekton aŭ favori per ideologia demando;
- Korupteco aŭ la lasta ricevis elstareco en la amaskomunikiloj por izolitaj kazoj povas influi la percepton de tiuj enketitaj;
- Ĝi ankaŭ kritikas la formulo por kalkuli malfacile projekti ke la indicoj sur statistika serio;
- Levas kaj falas en la ranking ne reflektas pliboniĝo aŭ plimalboniĝo en la reala mondo;
- La senkulpeco de la institucioj ne taksis, nek lia evoluado tra la jaroj. Kaj la efektiva konstruo de la movebleco indekso antaŭvidi skalo.
Klaŭdo Weber Abramo Kiel argumentas en sia artikolo - perceptoj marĉo - ĉar ili estas la sekreto aktoj de korupteco, kaj la parto trovis nenion por informi pri "la aldonita volumo de nelica transakcioj", rektaj mezuroj estas neebla. Koncerne nerekta, kiel la CPI, ankoraŭ ne havas fidindajn informojn enhavo.
Sed kiu uzas tiujn nerekta mezuradojn de korupteco? Oni kredas ke internaciaj investantoj, ĉefe ĉar ili gvidi en iliaj decidoj procezoj. En tiuj landoj vidita kiel plej korupta estas malpli alloga ĉar ĝi postulus pli alta transakcio kostas kaj, precipe, granda necerteco pri la valideco de kontraktoj. Abramo intuits ke kompare al faktoroj kiel kosto de la laboro, laboro, impostoj, disponebleco de krudaj materialoj, infrastrukturo, transporto ktp, Konsideroj pri korupto inklinas esti sufiĉe filioj.
Kaj ekskludante tiajn investantoj, kiujn la CPI pli interesiĝas? Ĉu la loĝantoj de la diversaj landoj listigitaj estus interesita en esti informita pri kiel ilia lando estas vidita de reprezentantoj de transnaciaj korporacioj - pli aŭ malpli nerompitaj ol iu alia?
Nu, George Walker Bush, usona prezidento, donita kiel uzi tia alarma indico: ke la helpo havigita de USAID al aliaj landoj konsideri la percepto de korupteco ekzistantaj unu. Kiel malalta PIB porpersona kaj malaltaj notoj en la CPI estas la ĉefa statistika correlación ekzistas, estas facile konkludi, ke la plej malriĉa estos malfacila batis kun ĉi tiu kriterio. Kaj jen, denove, ŝajnas al mi ke la tuta procezo de poluado de mecenazgo kiu celas ĉiam generi la malfortigo de horizontala rilatoj, popolo al popolo, por alportado privilegioj de eksteraj estaĵoj. Bedaŭrinde, la propono de privilegioj ĉiam semas la desinterés de kunlaborado inter la entoj kaj aŭspicias konkurso kiu finas desenfrear kaj konduki al maletika konduto inter ili. Konsekvence, mekanismo por batali korupton, eblas distorsionadas kaj haltigi promocii ĝin.
Sed fine, ni povas taksi ĉu tie estis pliigo aŭ malpliigo de korupteco? Probable, se ni bazante nur por la kreskanta ofteco de informoj sur la korupteco en la amaskomunikiloj, ni ne dubas, ke la lando estas tute regita de multnombraj bandoj - kio ne estas vera. Sed, influita de novaĵoj "espetaculoso" (inkluzive estante en antaŭaj tagoj de demandaro de percepto de korupteco), homoj povas esprimi opiniojn kiuj ne apogis en via propra realaĵo, en sia tago al tago.
La tendenco al plej negativa percepto pri sia propra lando estas multe pli komuna inter la loĝantoj de la landoj de la Tria Mondo. Ĝi estas sento tute malutila al sxtatanoj de tiuj landoj, kiuj kondukas ilin al senkreditigi sin, ĉu individue aŭ kolektive, sed tio profitigas liaj competidores. Rimarkante tiun profiton, multaj el tiuj kuraĝigi tiun senton de la malestimo, kiu bildigas ili bonajn ŝancojn kaj negocoj.
Je la fino de lia artikolo, Abramo diris la trovoj pri la perceptoj de korupteco devu esti interpretita kun singardeco ", ĝi diras malmulte pri la empiria fenomeno de korupto."
Kontraste Abramo, tamen, opinias ke donita la financa krizo nuntempe plaguing nia tutmondiĝinta mondo, ni povas konkludi ke la loĝantaroj de malriĉaj landoj estas pli vundeblaj al malgrandanima korupto - kiu estas facila al vidi - dum la loĝantaroj de riĉaj landoj estas al merced de grand korupteco (aŭ politika korupto, kiu estas rikura ekzemple Japanio), aŭ sistémica korupteco en liaj grandaj financaj institucioj.
Laŭ lastaj esploroj komisiita de la Referenco Centro por la Publika Intereso (CRIP) Federacia Universitato de Minas Gerais, la instituto Vox Populi enketo, al 75% de la enketitaj kresko ne korupteco po se, sed la nombro de kontrolitaj kazoj.
Laŭ profesoro Ferdinando Filgueiras, esploristo ĉe la Centro de Referenco de la Publika Intereso "ambaŭ la plej malriĉaj kaj la plej riĉa rimarkas ke korupteco en Brazilo pliigis pro pliigita laboro de la institucioj de kontrolo, precipe la Federala Policano." Li aldonas, "sendepende de ĉu regionaj aŭ socia klaso, tiu kresko de perceptata korupto okazas ĉar ne plu 'balais sub la tapiŝon."
Ankaŭ estas kio similas.

Antaŭen al batalas korupton kun la agoj efektivigitaj de la ŝtato
Ferdinando Filgueiras trovis ke barojn al la kresko de korupteco truditajn, ne nur en Brazilo sed ankaŭ en aliaj latino amerikaj landoj, tiel kiel en la EU. Sed li avertas kontraŭ la kreskanta korupteco en internaciaj rilatoj, speciale en la komerco: "Ni scias tre malmulte pri la rilatoj de registaroj kaj grandaj internaciaj konglomeraĵoj, areo impresebla al iuj kontroloj."
Por la kontrolisto Ĝenerala (CGU), la plej bona vojo por batali la fenomeno de korupto estas kombini puno kun antaŭzorgo, ĉar eĉ punata, kazoj recur.
Inter la preventaj mezuroj estas la kreo de mapoj kaj pritakso de areoj de plej granda risko de korupteco kaj efektivigu mezurojn por malpliigi eblaj fontoj kiuj povas malfortigi publikaj institucioj.
"Kio Brazilo bezonas fari por batali korupton efike?" Estis kun ĉi tiu demando, la loko Universo enretaj (UOL), kreis reta forumo, kie estis eldonitaj dum monato kaj duono, ĉirkaŭ 2000 kritika pri la temo. En la enketo realigita de Open Kontoj sur tiuj komentoj, estis evidente ke por la Leĝdona Interreto estas la plej korupta povo. Tamen, freŝaj titolis pri la wiretaps kaj la liberigo de bankisto Daniel Dantas ankaŭ signifis ke la kredindecon de la juĝistaro estis skuita: 51% de la komentoj asociita kun la korupteco de politika ago, kaj speciale de brazila juristoj.
Por elradikigi korupton, 11% sugestas ke la edukado, dum 10% kredas ke la lando ne havas solvon.
Por 1985 enketitaj (82% de totalo), mankas novaj leĝoj kun malfacila punojn kaj alta, klara kritiko de la Leĝdona povo.
Multaj cibernautas esprimis sian malkontenta kun la agado de la juĝistaro, postulante, ekzemple, akcelante en la kortego kaj ke riĉulo akuzitoj, kontraŭ kiu ekzistas forta pruvo pri korupto, ne profitis per decidoj de la Supera Kortumo.
Koncerne al individua respondeco, unu respondeca statoj: "Mi estas publika servisto kaj mi vidas preskaŭ ĉiutage serviloj uzante laboro materialo en privata uzo. Ekzistas milionoj da serviloj en la lando se ĉiuj uzas paperfolion tage en ĉi tiu aparta servo havos grandegan disservice al socio, "li avertas.
Koncerne edukado, alia surfista diris al antaŭvidi korupteco eternigis devas starigis bonan ekzemplon por komenci esti prenita endome. Kaj observu la stratoj, en lernejo, en la laboro ktp.

Konkludo
"Korupteco estas malŝparo de mono kaj subfosas homaj rajtoj."
Barack Obama
Korupteco ne estas nova, sed helpas klarigi eĉ grandaj imperioj trovi sian malvenkon kiam ili malsukcesas subfosi korupteco.
Koncerne la nivelojn de korupteco, ofte pli ol verŝi lumon sur vera problemo kiu ŝprucas estas sub lupeo, generante ondon de kuŝas desegnita por senkreditigi organizitaj, unue, la ĉefa institucioj ĝis la lando fariĝos ungovernable. Kun la malfido semon inter membroj de la socio, ĝi iĝas malforta por batali la malsanoj kiuj plagas - dum aliaj estas fortigitaj.
Mi ne kredas ke ĉi tiu efekto povas okazi en Brazilo hodiaŭ. Mi kredas signifan parton de brazila socio estas matura sufiĉe lerni identigi la realaj problemoj de la lando kaj batali ilin.
Mi konsentas ke edukado estas la plej bona prevento - sed ne la unu ni havas en plej edukaj institucioj. La superreganta modelo de eduko ne preparis la juna por vivo - en la socio kaj / aŭ profesia. La individuo estis je la kompato de influoj malmorala, amoral, maletika, kaj la rezulto estis perforta junuloj, kiuj kredas ke ĉiu povas konfuzi liberecon kun licenco, malĉasteco, kun agante ribelemaj, malrespekta kaj nerespondeca. Individuo sen senso de moralaj valoroj kaj etikaj valoroj estas facile desegnita en la mondon de korupteco. Kial ne evoluinta respekto por liaj samurbanoj, ĉar ili ne havas konscion pri la konsekvencoj de siaj agoj de serioza kaj neinversigebla damaĝo kiu povas kaŭzi troan ambicio al aliaj homoj kaj la socio kiel tuto.
Notu ke etiko kaj hipokriteco estas neniam konsekvenca kaj falsaj etiko, la esprimo de sentoj, aŭ virtoj kiuj vere havas ne - estas la plej malbona venenas demokratio. Se la plej granda ateniense filozofoj - Sokrato, Platono kaj Aristotelo - ne konsideras demokration kiel la plej bona el la skemoj estas ĉar ĝiaj avantaĝoj estas nur plene sentis se civitanoj scias se ĝi kondukas - tra etiko. Ĉar demokratio estas tornita nur kiam civitanoj scias la signifon kaj plezuro trankviligaj gvidi etikaj valoroj kiel - justeco, honesteco, prudento, libereco, respondeco, honesteco, respekto.
Sen etiko, la sistemo povas esti konvertita per senkompata aŭtoritata demokratio, aŭ libero kiu donas distorsionada por licenco kaj toleremo iĝas indiferenteco al ĉio kio okazas al la cxirkauxajxo, alportante senpune ensues kiel nepra konsekvenco de ĉiuj malkonfido kontraux cxiuj . Neniu reĝimo povas esti sukcesa sen la konfidon de la homo en institucioj kaj en siaj samurbanoj.
Jen kion la nuna tutmonda financa krizo estas instrui nin.
Per Silvia Lucilia Lopes

Η διαφθορά και η ηθική στη Βραζιλία σε περιόδους σημαντικών γεγονότων

Η διαφθορά και η ηθική στη Βραζιλία σε περιόδους σημαντικών γεγονότων

Ένα κείμενο που χρησιμεύει ως έναν προβληματισμό σχετικά με τη διαφθορά που μπορεί να υπερηφανεύεται για στρατοσφαιρικού διαφορετικές γωνίες της κοινωνίας δεν επιλέγουν μαθήματα, φύλα, το φύλο, την εθνότητα. Κείμενο του την καλύτερη ποιότητα, ειδικά όταν οι ζωντανοί Βραζιλία, κοντά να εκτελέσει δύο μεγάλης κλίμακας παγκόσμια γεγονότα στα οποία η προβολή γίνεται κυρίαρχη. Καλό και κακό του έθνους μας ανθίσει και έχουν την ευθύνη και τη δέσμευση να κάνουμε κάτι καλύτερο, χωρίς απληστία παράνομα κέρδη από την εκτέλεση ενέργειες που αντιβαίνουν στα χρηστά ήθη. Μια καλή ανάγνωση.

Εισαγωγή
Η εργασία αυτή αναλύει το πρόβλημα της διαφθοράς στη Βραζιλία και, κατά συνέπεια, να απαντήσετε στις ακόλουθες ερωτήσεις:
* Η διαφθορά αυξάνεται ή μειώνεται;
* Με τις πολιτικές και τις δράσεις που υλοποιούνται από το κράτος της Βραζιλίας, είναι σε θέση να προχωρήσει στην καταπολέμηση της διαφθοράς;
Για το σκοπό αυτό, αισθανόμαστε ότι είναι συνετό να ορίσουμε τι είναι ολοκληρωτική διαφθορά.
Διαφθορά



Σύμφωνα με το Michaelis - Σύγχρονη λεξικό της πορτογαλικής γλώσσας, ο όρος διαφθορά (προέρχεται από το λατινικό corruptione) έχουν τις εξής σημασίες:
1: δράση ή το αποτέλεσμα της διαφθοράς? Αποσύνθεση, σήψη.
2: διαφθορά, απογοήτευση, ακολασίας.
3: Αποπλάνηση.
4: Δωροδοκία.
Σημειώστε ότι σε καμία από τις σημασίες της, ο όρος έχει ευεργετική ή προστατευτική επίδραση, διευκολύνοντας ή απλούστευση: η έννοια είναι πάντα επιβλαβές, επιθετικό, ή εγκατάλειψη, καταστροφή, επιβλαβές, περιπλέκοντας.
Όσον αφορά τις συνέπειες της διαφθοράς είναι πάντα μια ενέργεια ή το αποτέλεσμα της οποίας κάνει κακό όχι μόνο σε ένα πρόσωπο, ή μια συγκεκριμένη ομάδα, αλλά το σύνολο της κοινωνίας, ολόκληρου του έθνους.
Σύμφωνα με το νόμο, ο Ποινικός Κώδικας προβλέπει ότι η διαφθορά μπορεί να συμβεί σε δύο μορφές:
- Ενεργητική δωροδοκία: χαρακτηρίζεται από τη συμπεριφορά ή την υπόσχεση να προσφέρει αδικαιολόγητο πλεονέκτημα σε ένα δημόσιο υπάλληλο να etermina να ασκεί, να παραλείψει ή καθυστερήσει οποιαδήποτε επίσημη πράξη.
Όσοι έγκλημα πρακτική είναι η διαφθορέας, ο οποίος προσφέρει ή υπόσχεται κανένα πλεονέκτημα.
Το έγκλημα συμβαίνει ακόμα και αν ο υπάλληλος δεν δεχθεί την πρόταση?
- Η δωροδοκία, όταν αυτά διαπράττονται από δημόσιο λειτουργό ο οποίος ζητά ή λαμβάνει, για τον εαυτό του ή για άλλο πρόσωπο, άμεσα ή έμμεσα, οποιοδήποτε αθέμιτο όφελος ή να δέχεται υπόσχεση ενός τέτοιου πλεονεκτήματος.
Για να βγούμε από δημόσια αξιώματα, είτε η επίσημη αίτηση ή αποδέχεται μια δωροδοκία ή προτείνεται να αποκτήσουν πρακτική πράξεις που εμπίπτουν στην αρμοδιότητά σας.
Ωστόσο, σε γενικές γραμμές, η διαφθορά μπορεί να οριστεί ως «το φαινόμενο κατά το οποίο ένας πράκτορας έχει ληφθεί για να ενεργήσουν διαφορετικά από καθιερωμένα πρότυπα, προκειμένου να διευκολυνθεί η παράνομη ή αθέμιτη συμφέροντα." Έτσι, όχι μόνο ασκείται από δημόσιο λειτουργό ", αλλά επίσης μπορεί να προέρχονται ειδικότερα." Ανάλογα με την περίπτωση, η διαφθορά γίνεται αποκλειστικά από ένα ή το άλλο. Παραδείγματα αυτών των υποθέσεων:
- Το πρόσωπο που προσφέρει μια δωροδοκία ή άλλο πλεονέκτημα, αλλά ο εργαζόμενος δεν δέχεται?
- Ή ο δημόσιος υπάλληλος ζητά η δωροδοκία, αλλά το άτομο αρνείται να παράσχει.
Σε γενικές γραμμές, οι δύο ηθοποιοί - corruptoecorruptor - διαφθορά περιβάλλον εργασίας, και οι δύο να κάνουν χρήση της πολιτείας, εσφαλμένα, να αποκτήσει αθέμιτο πλεονέκτημα.
Ωστόσο, για να καθορίσει κάθε κατάσταση που μπορεί να χαρακτηριστεί ως η διαφθορά δεν είναι εύκολη υπόθεση.
«Η καταβολή της δωροδοκίας στο εσωτερικό της χώρας ή σε διεθνείς επιχειρηματικές συναλλαγές, οι συναλλαγές της επιρροής, κατάχρηση των λειτουργιών, ο παράνομος πλουτισμός, δωροδοκία στον ιδιωτικό τομέα, το ξέπλυμα χρήματος και παρακώλυση της δικαιοσύνης» - είναι πράξεις οι οποίες, σε γενικές γραμμές, ορίζονται ως εγκλήματα διαφθοράς σε διάφορες χώρες.
Αλλά για να αποφύγει οποιαδήποτε συμπεριφορά που αποκλείεται, τα κείμενα της Σύμβασης του ΟΗΕ κατά της διαφθοράς και daConvenção Αμερικανική Σύμβαση κατά της Διαφθοράς, δεν υπάρχει μια καλά καθορισμένη, αλλά να επιφέρει υποδειγματική πράξεων διαφθοράς που πρέπει να εξεταστούν.
Έτσι, οι δύο αυτές συνθήκες διακρίνει έτσι τους τύπους της διαφθοράς:
- Η διαφθορά μικρής κλίμακας: είναι ό, τι συμβαίνει κατά την εκτέλεση των καθημερινών δραστηριοτήτων των εργαζομένων, όταν έχουν άμεση επαφή με το κοινό. Παράδειγμα: ένας αστυνομικός που δέχεται ένα χρηματικό ποσό να μην επιβάλει πρόστιμο ενός πολίτη ο οποίος έτρεχε. Σε αυτό το είδος της διαφθοράς, το ποσό των χρημάτων που εμπλέκονται είναι σχετικά μικρό, και οι επιπτώσεις τους πλήττουν κυρίως τους φτωχούς?
- Μεγάλο διαφθορά, αν και συνδέεται περισσότερο με το επίπεδο στο οποίο εντάσσεται από το ποσό των χρημάτων που εμπλέκονται, αυτό το είδος των δεσμευμένων διαφθορά, ναι, μεγαλύτερους πόρους από το λεγόμενο διαφθοράς μικρής κλίμακας. Οι συναλλαγές θεωρούνται περισσότερο σε μεγάλη κλίμακα και συνήθως συμβαίνουν όταν υψηλόβαθμοι δημόσιοι υπάλληλοι έχουν την εξουσία να αποφασίζει για την κατανομή των δημόσιων πόρων, που επωφελούνται από αυτή την κατάσταση. Ο όρος διαφθορά μεγάλο χρησιμοποιείται συχνά ως συνώνυμο με την πολιτική διαφθορά?
- Συστημική διαφθορά: εφαρμόζεται σε ιδρύματα που έκανε δωροδοκίας ως αναπόσπαστο μέρος της επιχειρηματικής τους δραστηριότητας. Έτσι, λέγεται ότι υπάρχει συστηματική διαφθορά, όταν οι διαδικασίες του ιδρύματος δεν είναι πλέον να υλοποιηθούν σύμφωνα με τους επίσημους κανόνες. Με καλά δομημένο δίκτυα της διαφθοράς, είναι δύσκολο να εντοπίσει τη σχέση μεταξύ των δράσεων των δημοσίων υπαλλήλων και τις αμοιβές, που εμποδίζει την καταστολή. Ως εκ τούτου, είναι επείγον να υιοθετήσει πολιτικές για την πρόληψη της διαφθοράς.
Ο αντίκτυπος της συστημικής διαφθοράς είναι δύσκολο να μετρηθούν, όχι μόνο επειδή αφορά την εμπιστοσύνη των πολιτών στους δημόσιους θεσμούς, αλλά και για επιπτώσεις, «αρνητικά, η έννοια του κράτους ως φορέα που είναι υπεύθυνος για το σχεδιασμό και την εφαρμογή των δημόσιων πολιτικών για την εξυπηρέτηση των συμφερόντων των πολιτών. "
Έχοντας ήδη γίνει συστημική, είναι απαραίτητο να επανεξετάσουμε το πρόβλημα είναι να εντοπίσει τις αιτίες της είναι πολιτιστική, éticasouinstitucionais.
Για πολιτική κουλτούρα αναφέρεται στις πρακτικές και τους πολιτικούς θεσμούς, κανόνες και παραδόσεις. Έτσι, συνθέτουν την πολιτική κουλτούρα της κάθε κοινωνικής μονάδας (κοινότητα, κράτος, νομός, τη γειτονιά, την κοινωνική ομάδα):
- Η τελωνειακή διαδόθηκε μεταξύ των κατοίκων της χώρας?
- Ενημέρωση των πολιτών για τους πολιτικούς θεσμούς και τις πρακτικές?
- Τάσεις στην κοινωνική συμπεριφορά (όπως η δυσπιστία, "τρόπος", κλπ.).
- Τα πρότυπα - ". Η υποχρέωση των πολιτών να συμμετάσχουν σε πολιτικές αποφάσεις ή η υποχρέωση των δημοσίων υπαλλήλων να σέβονται τους κανόνες της Δημόσιας Διοίκησης"
Αν και σημαντική, δεν μπορούμε να σας επισημάνω την πολιτική κουλτούρα για το μοναδικό παράγοντα της διαφθοράς σε μια χώρα.
Είναι κατανοητό από την πολιτιστική πρόβλημα η έλλειψη εμπιστοσύνης των πολιτών στην αποτελεσματικότητα της πολιτείας να δώσει λύσεις στα προβλήματά τους. Οι άπιστοι ότι το κράτος θα έχει ικανοποιητικές επιδόσεις, οι πολίτες καταφεύγουν σε δωροδοκίες ή άλλες δραστηριότητες που περιλαμβάνουν οποιαδήποτε από τα πρόσωπα της διαφθοράς.
Παρά το γεγονός ότι δεν υπάρχει άμεσος αιτιώδης σχέση με τα διαθέσιμα στοιχεία δείχνουν ότι σχετίζονται με την εμπιστοσύνη και τα χαμηλά επίπεδα της διαφθοράς. Αυτό είναι, σε χώρες όπου υπάρχει η πολιτική εμπιστοσύνη, νέους θεσμούς - συμπεριλαμβανομένων εκείνων που δημιουργήθηκαν για μεγαλύτερο έλεγχο της διαφθοράς - στην πραγματικότητα υπάρχουν και παράγουν το επιθυμητό αποτέλεσμα.
Έτσι, μελετώντας τη σχέση μεταξύ της διαφθοράς και της πολιτικής δυσπιστίας, το συμπέρασμα είναι ότι και τα δύο επίπεδα της διαφθοράς επίπεδα επιρροής του πολιτικού δυσπιστία, καθώς αυτό επηρεάζει τα επίπεδα της διαφθοράς. Έτσι, τόσο ο δημόσιος υπάλληλος - αφήνοντας κατεστραμμένο - αυξάνει τη δυσπιστία των πολιτών σε δημόσια ιδρύματα, όπως τον πολίτη, για δωροδοκία δημόσιων επίσημες πράξεις στη διαιώνιση της διαφθοράς.
Η διαφθορά και την ανομία: Πώς Φίλιππος Guatimosim Maciel επισημαίνει στη μονογραφία του - την καταπολέμηση της διαφθοράς στη Βραζιλία: Προκλήσεις και Προοπτικές - αν και οι πολυάριθμοι ορισμοί της διαφθοράς, όλα έχουν ένα κοινό στοιχείο: η παρανομία.
Η παρανομία της διαφθοράς είναι προς το δημόσιο υπάλληλο, να έχει νομική ισχύ για την εκτέλεση των καθηκόντων της, παρέχει προτιμησιακή μεταχείριση σε αντάλλαγμα για τη λήψη δωροδοκίες. Ή να εκτελέσει μια υπηρεσία, τους κανόνες, θα απαγορεύεται από την προσφορά. Δεδομένου ότι η κατανόηση της Διεθνούς Διαφάνειας (μη-κυβερνητικός οργανισμός που στοχεύει να επιφέρει αλλαγές που ο κόσμος είναι απαλλαγμένη από τη διαφθορά), η πρώτη υπόθεση, έχουμε τη διαφθορά, σύμφωνα με τους κανόνες και, δεύτερον, τη διαφθορά εις βάρος τους κανόνες.
Σύμφωνα με το Λεξικό Michaelis, θεωρείται δωροδοκία, το έγκλημα του υπαλλήλου ο οποίος, κατά την άσκηση των καθηκόντων του ή εξαιτίας τους, λαμβάνουν αμοιβές ή παροχές να παραλείπουν την πρακτική των λειτουργικών καθηκόντων τους, εις βάρος των άλλων
Όπως έχουμε εξετάσει τη συγκεκριμένη περίπτωση της Βραζιλίας, πρέπει να προστεθεί εμφανές ατιμωρησία, γιατί αυτή είναι η βεβαιότητα ότι ο δημόσιος υπάλληλος αποδέχεται ή συναλλάσσονται με το εμπόριο του δωροδοκούντος. Η αναπόφευκτη συνέπεια αυτής της ύπουλης μορφής επιρροή, συνήθως αυθαίρετη, παράνομη και αθέμιτη, η φθορά είναι το πιο σημαντικό χαρακτηριστικό του πολιτικού συστήματος: τη νομιμότητά της. Γιατί, όπως εξηγούν τον πολιτικό επιστήμονα, Φερνάντο Filgueiras, συγγραφέας της διαφθοράς, στη δημοκρατία και τη νομιμότητα, για διαφθορά να είναι μια μορφή παράνομων ενεργειών των πολιτικών παραγόντων, γίνεται «δική του παρανομία, δεν υπόκειται σε δημόσια αιτιολόγηση". Μετά από όλα, δεν υπάρχει τρόπος για να δικαιολογήσει την εκτροπή των κρατικών εσόδων και της ροής του εθνικού εισοδήματος για τα μέλη της κυβέρνησης να λάβει προσωπικά οφέλη, τα κέρδη του πλούτου ή του καθεστώτος, όταν αυτό το δικαίωμα έχει χορηγηθεί όχι από το νόμο.
Filgueiras πιστεύουν ότι αν θέλουμε να συζητήσουμε δημόσια το θέμα της διαφθοράς, πρέπει να συζητήσουμε το ζήτημα της νομιμότητας »ευρύτερα,« επειδή υπάρχει μια κρίση νομιμότητας σε σύγχρονες δημοκρατίες. Ως αποτέλεσμα μιας τέτοιας κρίσης, η συζήτηση θα πρέπει να στοχεύει όχι μόνο να αναμορφώσει το κράτος, αλλά και της ίδιας της δημοκρατίας, διότι, διαφορετικά, θα καταστεί αδύνατη η προώθηση της ανάπτυξης αυτού του πολιτικού συστήματος.
Για Φερνάντο Filgueiras, η διαφθορά μπορεί να πάρει τέσσερις μορφές:
- Πολιτική, όταν το κεντρικό ζήτημα είναι να γίνει διάκριση μεταξύ δημόσιου και ιδιωτικού τομέα, και φέρνει στο προσκήνιο την έννοια της ευπρέπειας?
- Πολιτισμός, όταν συνδέονται, για παράδειγμα, το ζήτημα της ακεραιότητας?
- Κοινωνική, τόσο όταν πρόκειται για τον έλεγχο της κρατικής εξουσίας?
- Οικονομική, αποκλειστική της ιδιωτικής σφαίρας και εκπροσωπείται από λογιστικής και οικονομικής απάτης.
Για τον πολιτικό επιστήμονα, αν και σημαντική πρόοδος έχει σημειωθεί σε σχέση με τους θεσμικούς ελέγχους της διαφθοράς (για παράδειγμα, να ενισχύσει το έργο της αστυνομίας και των δικαστηρίων των λογαριασμών), και είναι ήδη ένα κεντρικό θέμα σε διάφορες διεθνείς συνθήκες, με έλλειψη δημοκρατίες μια έννοια των δημόσιων αξιών. Δηλαδή, εκτός από τη συζήτηση της διαφθοράς στη θεσμική της διάσταση, Filgueiras πιστεύει ότι η συζήτηση πρέπει να συνεχιστεί και σε ολόκληρη την κοινωνία, για τον «έλεγχο της διαφθοράς δεν μπορεί να θεωρηθεί μόνο από το κράτος, πρέπει να σκεφτούμε από την άποψη των αξιών κοινό.».
Όσον αφορά τη διαφάνεια, ο ίδιος θεωρεί μια πολύ σημαντική καινοτομία, αλλά πρέπει επίσης να διαπεράσουν τη διαφήμιση. Με αυτή την έννοια, Filgueiras υποστηρίζει ότι η διαφάνεια θα πρέπει να «δεσμευτεί σε ολόκληρες κοινωνίες και όχι μόνο το κράτος."
Αξίες
Μιλάμε για δημόσιες αξίες, αλλά τι πρέπει να κατανοήσουμε την αξία;
Οι Έλληνες κατάλαβαν τόσο από τη χρηστική αξία με την τιμή του κάτι, ή ακόμα και τις καλές επιδόσεις ή την παραγωγή κάτι.
Στον τομέα της φιλοσοφίας, ο όρος χρησιμοποιήθηκε για πρώτη φορά από τους Στωικούς, ο οποίος υποστήριξε το λόγο είναι «σε θέση να συλλάβει τις αξίες και υποδεικνύουν τον ασφαλή τρόπο για να έχουν καλές επιδόσεις και την κατάκτηση της ευτυχίας." Αξία, τότε, ποιο ήταν το αποτέλεσμα μιας επιλογής από την πλευρά της ανθρώπινης θέλησης, φωτισμένη από τον λόγο. Όσο για τους Στωικούς που μετρούσε ήταν να αναζητήσει τους δείκτες της ζωής για τη δίκαιη, έντιμη και ευτυχισμένο, η αξία του ήταν πάνω απ 'όλα - το καλό - ηθική και όχι οικονομική, καλλιτεχνική ή με άλλο τρόπο. Η θέληση, με γνώμονα το φως της λογικής, θα επιλέγουν πάντα το καλό.
Κατά τη διάρκεια των αιώνων, είχε περάσει από τιμή να καταλάβει τα πάντα, αν προτιμάτε ή θέλετε - ακόμα και εκτός του τομέα της δεοντολογίας.
Συνήθως, είναι σύνηθες να εξετάσει τις ίδιες ηθικές αξίες και τις ηθικές αξίες, αλλά υπάρχει μια λεπτή διαφορά μεταξύ των δύο:
- Οι ηθικές αξίες, οι οποίες αναφέρονται για το πώς μια εταιρεία ή ένα άτομο αντιλαμβάνεται και θέτει σε εφαρμογή την ιδέα του καλού και του κακού?
- Ηθικές αξίες: ανησυχία για τον άνθρωπο - η οποία θεωρείται στην αξιοπρέπεια του.
Η λεπτότητα έγκειται στο γεγονός ότι, παρά τα ατομικά ή κοινωνικά έγκριση, η οποία θεωρείται ηθικά καλό μπορεί να είναι ηθικά απαράδεκτο. Π.χ. παγιωμένες συνήθειες, όπως της Βραζιλίας τρόπο, μπορεί ακόμη και να είναι ηθικά αποδεκτή, αλλά - ηθικά - είναι κατακριτέα.
Στην αντίστροφη, την αξιοπρέπεια, την ανησυχία για την ουσία, ανεξάρτητα από το τι μπορεί να εκτιμηθεί μόνο στο εξωτερικό (φυσική εμφάνιση, την οικονομική κατάσταση, την κοινωνική κατάσταση, κλπ..). Έτσι, τις ηθικές αξίες είναι εκείνες που σχετίζονται με σεβασμό για την προσωπικότητά τους, τόσο στο πρόσωπο και στην κοινωνική της διάσταση. Παράδειγμα: ο επιχειρηματίας ο οποίος αποφεύγει τους φόρους έρχεται σε αντίθεση με την ηθική, επειδή, κατά κύριο λόγο, υπονομεύει το κοινό καλό, δηλαδή, παραλείποντας να εφαρμόσουν μια ηθική αξία, δεν ολοκληρώσουν το καλό των ανθρώπων που ζουν στην κοινωνία.
Όπως και οι περισσότεροι μελετητές θεωρούν ότι οι ηθικές αξίες υπάρχουν από μόνα τους - και επιβάλλεται σε μας για να τις ανακαλύψετε. Ως εκ τούτου, η εκπαίδευση είναι απαραίτητη για τη μάθηση γενικά, είναι επίσης απαραίτητη για την απόκτηση των ηθικών αξιών.
Και έτσι με το ανθρώπινο πρόσωπο είναι ένας γίγαντας μεταφυσικός, εξαιρετικής πολυπλοκότητας και τον πλούτο, το πλουσιότερο είναι και ηθικές αξίες. Αυτά προκύπτουν από τους διαφορετικούς τρόπους με τον οποίο ο άνθρωπος βρίσκεται στον κόσμο, που σχετίζεται με τον εαυτό και τους άλλους. Όντας ηθικής, επομένως, σημαίνει να σέβονται τους πολλούς τρόπους και να υποβάλει έκθεση στο πρόσωπο - είτε μεμονωμένα είτε συλλογικά.
Μερικά ηθικές αξίες είναι απαραίτητη και αναντικατάστατη - δικαιοσύνη, τιμιότητα, αγάπη, σοφία, ελευθερία, υπευθυνότητα, ειλικρίνεια, σεβασμό - και κάθε μία αντιπροσωπεύει μια ηθική αρχή, που είναι, μια πρόσκληση για δράση.
Ηθική: Η διαφθορά μπορεί να θεωρηθεί ένα πρόβλημα ηθικής απόκλισης;
Αλλά τι είναι τελικά Δεοντολογίας;
Ενώ πολλοί χρησιμοποιούν τους όρους - Ηθική και Δεοντολογία - αδιακρίτως, Ηθική Φιλοσοφία του διακρίνονται σαφώς:
- Ηθική: συνάντηση των τελωνειακών ή συνήθειες ενός ατόμου ή ενός λαού, καθοδηγείται από μια πολύ γενική αρχή της "καλής" ή "σωστό"?
- Δεοντολογία: επιστήμη και τέχνη της ανθρώπινης συμπεριφοράς.
Από την άποψη αυτή, η ηθική είναι κοινή σε όλους τους άνδρες, αν και δεν είναι όλοι σε θέση να αναπτύξει μια κριτική για το περιεχόμενό της. Στην Ηθική ταιριάζει αυτό το καθήκον.
Σε μια αντιπαράθεση μεταξύ ηθικής, δικαίου και ηθικής, έχουμε στον τομέα της ηθικής, την πίεση της κοινωνίας για να σας κάνουν να ενεργούν με έναν συγκεκριμένο τρόπο, στην αρμοδιότητα του νόμου, οι κανόνες που επιβάλλονται, ώστε αναγκαστικά, πράγμα που σημαίνει υπακοή σε ό, τι απαιτείται, και υπό την Ηθική - αυτονομία, επειδή η πράξη δεν θα υπαγορεύεται από πιέσεις της κοινωνικής ή νομικής - αλλά μόνο από την ατομική συνείδηση. Είναι η υπακοή σε ό, τι δεν χρειάζεται.
Έτσι, η ηθική είναι ο άνθρωπος που δεν λειτουργεί με τρόπο επιβλαβή για τους άλλους για το φόβο της ποινής, αλλά αυτός που δεν κάνει να γνωρίζουν ότι οι ενέργειες διέπονται από τιμιότητα, δικαιοσύνη, υπευθυνότητα, ειλικρίνεια, σεβασμό, όχι μόνο ως αποτέλεσμα την ικανοποίηση από την υποχρέωση , αλλά μπορούν να γίνουν υγιή και ανθρώπινη συνύπαρξη.
Ένα από τα πιο σημαντικά καθήκοντα της Ηθικής ως επιστήμη είναι να αναζητήσει τους λόγους για το πρόσωπο που ζει την ιδέα επίσης. Στην αναζήτηση των απαντήσεων, υπήρχαν αρκετά ηθικά δόγματα, χωρίζεται σε τέσσερις κύριες γραμμές των Δεοντολογίας:
- Ηθική των τόκων ή ωφελιμισμό: ότι η γραμμή, οι θεωρίες υποστηρίζουν ότι ο κύριος στόχος της ανθρώπινης δράσης είναι να επιτευχθεί το μέγιστο όφελος ή χρησιμότητα. Είναι υποδιαιρείται σε:
-Εγωιστική ωφελιμισμό, την οποία η ευημερία είναι ο απώτερος στόχος να επιτευχθεί. Μία αλήθεια, θα υπάρξει απόλυτη: τα πάντα είναι σχετικά - ο άνθρωπος αυτή τη στιγμή, μια σειρά παραγόντων και περιστάσεων. Παρόλο που καταδικάστηκε από τους περισσότερους φιλοσόφους όλων των εποχών, ήταν ανέκαθεν ένα από τα πιο αποδεκτή και ασκείται, ιδιαίτερα στη σύγχρονη εποχή?
- Ωφελιμισμό ΑΛΤΡΟΥ'Ι'ΣΤΙΚΗΣ ή κοινωνικών, τα οποία ισχυρίζεται ότι πρέπει να ληφθούν αποφάσεις οι οποίες επηρεάζουν θετικά το δυνατόν περισσότερους ανθρώπους, ανεξάρτητα από το βάρος που μπορεί να συμβεί σε αυτή ή το πρόσωπο αυτό ή όργανο. Σημαντικότερο εκπρόσωπο του, ο Jeremy Bentham, έχει ταχθεί υπέρ της αρχής της κοινής ωφελείας είναι ο μόνος λόγος για τον οποίο μια πράξη μπορεί ή πρέπει να δεσμευτεί ηθικά?
- Ηθική του ειδικού φόρου κατανάλωσης: υπερασπιστεί τη θέση ότι θα πρέπει να έχει πάντοτε ως στόχο να ενεργήσει - πάνω απ 'όλα - να εκπληρώσουν την ηθική υποχρέωση, έστω και αν έχουν μεγάλο κόστος. Τα πρότυπα αυτά βασίζονται στο επιχείρημα ότι, στην ηθική σφαίρα, η αξία ενός ατόμου είναι απόλυτη. Αν η ικανοποίηση της επίτευξης των στόχων ξεπερνά κάθε σωματική ενόχληση ή οικονομική ζημία, είναι απλώς και μόνο επειδή την αξιοπρέπειά μας είναι η μεγαλύτερη αρετή?
- Ηθική της κατάστασης (ή σχετικισμού) ισχυρίζονται ότι πρέπει να δράσει προκειμένου να - πάνω απ 'όλα - να εκπληρώσουν την ηθική υποχρέωση. Για το σκοπό αυτό, οι προσπάθειες πρέπει να καθοδηγείται από τη συναίνεση της πλειοψηφίας ή η κατάσταση θα πρέπει να αξιολογηθούν έτσι ώστε η απόφαση αυτή καθορίζεται από την ηθική συμπεριφορά. Αυτό ήταν ένα καλό χθες δεν είναι αναγκαστικά περισσότερο σήμερα. Τι είναι αυτή τη στιγμή πιθανώς δεν θα είναι αύριο ή αργότερα.
- Ηθικά αρετές: υπογράφηκε στο επιχείρημα ότι η διάνοια πρέπει να υπερισχύουν των επιθυμίες και πάθη, τα ένστικτα. Οι αρετές αυτά πλαστογραφήθηκαν από συνεχή άσκηση του αυτο-ελέγχου: δηλαδή, ο ενάρετος άνθρωπος δεν προκύπτουν από μια ενιαία ηθική πράξη - αλλά η μόνιμη διάθεση να εφαρμόζουμε ό, τι είναι καλό και δίκαιο.
Ανεξάρτητα από το εκλεγμένο ηθική επιλογή, οι επιλογές μας έχουν επιπτώσεις σε όλους τους τομείς και τις ζωές μας - στο σπίτι, δρόμο, κλπ. στην εταιρεία. Αλλά, για εμάς να κατατάξει ανθρώπινες ενέργειες στο πλαίσιο της ηθικής, είναι επιτακτική ανάγκη να πληρούνται τρεις βασικές προϋποθέσεις:
- Ελευθερία, ανθρώπινες ενέργειες πρέπει να αναληφθούν ως ελεύθερη συνείδηση?
- Ευαισθητοποίηση / γνώση: κατά μία έννοια, έχει ήδη παρουσιάσει στην προηγούμενη κατάσταση, κρίνει ότι η ανθρώπινη πράξη με τη γνώση και την ευαισθητοποίηση σχετικά με τις ηθικές προεκτάσεις του τι κάνετε?
- Πρότυπο: πρέπει να υπάρχει ένα ηθικό πρότυπο που δείχνει πώς να προχωρήσει σε μια δεδομένη κατάσταση.
Πρόκειται για υπερβατικό προϋποθέσεις οποιασδήποτε πράξης στην ηθική σφαίρα, δεδομένου ότι, με μεγαλύτερο ή μικρότερο βαθμό, προηγείται και συνοδεύει την πρακτική τους.
Στην εποχή μας, μεταμοντέρνα συγγραφείς έχουν διακηρύξει το "θάνατο των ηθικών,« την αντικατάσταση της αισθητικής και ηθικής γιόρτασε την "τελική χειραφέτηση» που θα ακολουθήσει. Γι 'αυτούς, είτε οι δημοσιογράφοι ή οι πανεπιστημιακοί, ο μεταμοντερνισμός φέρνει χειραφέτηση από τα ηθικά πρότυπα, χωρίς δασμούς και διαλύει την ηθική ευθύνη.
Ένα από τα πιο σημαντικά υποστηρικτές αυτής της γραμμής σκέψης είναι ο Γάλλος φιλόσοφος Ζυλ Lipovetsky, ο οποίος στο βιβλίο του «Το λυκόφως του καθήκοντος», άφησε να εννοηθεί πως τελικά μπαίνουμε στην εποχή της μετα-κατανάλωσης (L'apres αβρότητα), μια θέση -εποχή δεοντολογίας, ότι η συμπεριφορά μας ήταν καταπιεστικό κυκλοφορίες των τελευταίων υπολειμμάτων της «inifinitos καθηκόντων", "εντολές" και η απόλυτη "υποχρεώσεις". Η ιδέα της αυτο-θυσία που στερούνται πολιτικών δικαιωμάτων, οι άνθρωποι δεν είναι πλέον τονωθεί ούτε είναι διατεθειμένοι να ρίξουν στην επιδίωξη των ηθικά ιδεώδη και ηθικές αξίες σε δράση, να παραμερίσουν τις πολιτικές ουτοπίες του παρελθόντος και εκείνοι που ήταν ιδεαλιστές έγινε είναι ρεαλιστική. Ο ατομικισμός είναι χωρίς ενδοιασμούς, ανόθευτη, η οποία επιδιώκει την καλή ζωή, περιορίζεται μόνο από την απαίτηση της ανοχής. Αυτό ήταν, μετά τον εκτελωνισμό, ηθική δέχονται μόνο ένα πολύ "μινιμαλιστική" και σε παρακμή. Μια κατάσταση «εντελώς νέο», σύμφωνα με Lipovetsky, και μας ενημέρωσε για να γιορτάσουν την ελευθερία που σίγουρα θα έρθει.
Κριτική σκέψη με αυτόν τον τρόπο, ο Πολωνός κοινωνιολόγος, Zygmunt Bauman, στο μεταμοντέρνο Δεοντολογίας του, Lipovetsky ερωτήματα, παρουσιάζοντας το τι πρέπει να εξηγήσει πώς το εξηγεί. Γιατί αν σήμερα είμαστε αντιμέτωποι με μια ζωή όπου η καθαρή "είναι" η οποία δεν καθοδηγείται από κανένα "πρέπει", ο ρόλος του κοινωνιολόγου είναι να δείξει πώς κατάφερε να την desencarregamento της ηθικής ρύθμισης. Θα πρέπει επίσης να αποδεχθούν κάτι που δεν ισχύει ως μόνο και μόνο επειδή υπάρχει.
Για Bauman, θα δούμε αν μείνει πέρασμα μετανεωτερικότητα »στην ιστορία ως λυκόφως ή ως αναβίωση της ηθικής."
Ακόμη Zygmunt Bauman στο βιβλίο του παρουσιάζει μια μελέτη των ισχυρών πειθούς. Για τον κοινωνιολόγο, «τα μεγάλα θέματα δεοντολογίας - όπως τα ανθρώπινα δικαιώματα, την κοινωνική δικαιοσύνη, ειρηνική ισορροπία μεταξύ συνεργασίας και αυτοπροβολή, ο συγχρονισμός της ατομικής συμπεριφοράς και συλλογικής ευημερίας - έχουν χάσει καμία από την επικαιρότητά του Απλά θα πρέπει να δει. . και να αντιμετωπίζονται σε ένα νέο τρόπο «Αυτός απεικονίζει τη σύγχρονη κοινωνία» «σύγχρονο» στο ότι προσπαθεί αδιάκοπα χωρίς αποτέλεσμα, «αγκαλιάζουν το ανεξιχνίαστο», αντικαθιστώντας ποικιλομορφία, με την ομοιομορφία, και αμφιθυμία για συνεπή και διαφανή - και να προσπαθήσει να κάνει, παράγει συνεχώς πιο διαιρέσεις, την πολυμορφία και την αμφιθυμία από το ότι ξεφορτώθηκε ».
Σε αυτό το σημείο, θα προσθέταμε ότι η αρμονία δεν είναι απαραίτητα ομοιομορφία. Μπορούμε να είναι διαφορετικά - όπως πραγματικά είναι - και να αλληλεπιδρούν κοινωνικά σε μια υγιή και αρμονική. Και αυτή η συνύπαρξη της ειρήνης, να αναγνωρίσει το δικαίωμα των άλλων να έχουν διαφορετικές απόψεις ή ακόμη και διαμετρικά αντίθετες με τη δική μας, όχι για να τονώσει τις διάφορες μορφές προκατάληψης (αν τα θέματα του ρατσισμού, των φύλων, σωματικές διαφορές και δυσανεξία σε άτομα με ειδικές ανάγκες) να προχωρήσει η «μέση οδός», χωρίς το κοινό καλό και ατομικών συμφερόντων, χωρίς να συντρίψει ότι εμποδίζουν τη συνέχιση των κοινωνικών ομάδων, ακόμα και το ανθρώπινο είδος.
Κάνε ό, τι σκέφτονται ή να κάνετε ό, τι νομίζετε γι 'αυτό;
Ατομικισμός πλήρως υπόψη όχι μόνο ότι recussássemos αλληλεγγύη, αλλά πραγματικά θα μπορούσε να κάνει χωρίς το άλλο. Αλλά η αλήθεια είναι ότι είμαστε κοινωνικά όντα και η εξέλιξη μας - και την άνεση μας - εξαρτάται από την άλλη. Τα θέματα δεν μπορεί να γίνει στεγανό ή τμήματα που λειτουργούν πέρα από κάθε άλλο. Πρέπει να δράσουμε σε αλληλεγγύη και υπεύθυνη για την ευημερία των μελών της κοινωνίας. Δεν μπορούμε να αγνοήσουμε το γεγονός ότι είμαστε όλοι interdependemos. Είμαστε ατομικά όντα να έχουν διαφορετικές ιδιότητες και ικανότητες αλλά και λόγω των ιδιαιτεροτήτων μας. Αλλά η αίσθηση της εξατομίκευσης στην εξαφάνιση των κοινωνικών σχέσεων, εκτός από την ύπαρξη των διαφόρων κοινωνικών ομάδων, θα μας αποτρέψει από την ανάπτυξη ιδιότητες και ικανότητες και την εμπειρία μας και πολλά διαφορετικά συναισθήματα.
Ενώ υπάρχουν ακόμα αρχηγοί κρατών και κυβερνήσεων να υπερασπιστεί, όπως έκανε και η Μάργκαρετ Θάτσερ ότι «δεν υπάρχει κάτι που μπορείτε να καλέσετε την« κοινωνία », υπάρχουν μόνο την κυβέρνηση και τις οικογένειες,« ότι οι άνδρες και οι γυναίκες ως άτομα, πρέπει να βρει λύσεις για επιμέρους προβλήματα που δημιουργούνται από της κοινωνίας των πολιτών και μεμονωμένα, για την εφαρμογή τους με ατομική βοήθεια και πόρους, που είναι όχι μόνο άχρηστη, αλλά επίσης αντιπαραγωγικό να ενώσουν τις δυνάμεις τους και να υποτάσσει μεμονωμένες ενέργειες σε μια κοινή αιτία. Το γεγονός αυτό προσδιορίστηκε εσφαλμένα αξίες και ηθικά ιδανικά με την ιδέα του κράτους πρόνοιας.
Η τρέχουσα παγκόσμια οικονομική κρίση αναγκάζει τα έθνη να ενωθούν, διότι αν το πρόβλημα δημιουργήθηκε ατομικά, η οποία φτάνει πλέον το σύνολο παγκοσμιοποιημένο κόσμο (ο ίδιος τύπος που επρόκειτο να δημιουργήσει ιδιωτικά κέρδη στα ύψη, σήμερα παράγει ζημιές κοινωνικοποιούνται), η λύση δεν φαίνεται να είναι υπεύθυνος για ένα μόνο έθνος.
G20 σχεδίου δράσης είναι αβέβαιο ρυθμό υλοποίησης των

Αύξηση ή μείωση της διαφθοράς
Σύμφωνα με τον Δείκτη Αντίληψης της Διαφθοράς, που κάθε χρόνο παράγονται και απελευθερώνονται από την οργάνωση Transparency International (TI - μη κυβερνητική οργάνωση της οποίας κύριος στόχος είναι η καταπολέμηση της διαφθοράς), η Βραζιλία θεωρείται ως μια χώρα με σοβαρά προβλήματα διαφθοράς.
Αν και σε ετήσια βάση, το ζήτημα της διαφθοράς στην παγκόσμια ατζέντα, οι δείκτες πρέπει να αναλυθούν και να ερμηνευθούν με προσοχή, επειδή δεν ποσοτικοποιούν τη διαφθορά - μόνο τη μέτρηση της αντίληψης των επιχειρηματιών και αναλυτών έχουν διαφθοράς σε κάθε χώρα ερωτήθηκαν. Οι δείκτες ως εκ τούτου δεν μετρούν - αντικειμενικά - τη διαφθορά, αλλά το σύνολο της κοινωνίας αντιλαμβάνεται - υποκειμενικά - αυτό το φαινόμενο σε κάθε χώρα.
Κάθε χρόνο, οι περισσότερες χώρες αξιολογούνται και τις σημειώσεις, οι οποίες κυμαίνονται από μηδέν (μέγιστο δείκτη της διαφθοράς) έως δέκα (ελάχιστο ποσοστό).
Αλλά η κριτική απευθύνεται ICP:
- Δεν υπάρχει καμία εγγύηση ότι οι απόψεις που θα συγκεντρωθούν για την παραγωγή του δείκτη είναι ανεξάρτητος από κάθε άλλο - και πιθανότατα δεν είναι. Και ως εκ τούτου, οι απόψεις που εκφράζονται δεν αντικατοπτρίζουν μια προσωπική εμπειρία, αλλά ακούσει τη γνώμη των άλλων?
- Υπάρχει η πιθανότητα ότι οι ιδεολογικές τάσεις επηρεάζουν την "άνοδο" ή "πτώση" των σημειώσεων. Και Χιλή αναφέρεται ως παράδειγμα, γιατί από τη στιγμή που η χώρα έχει εναρμονίσει την εμπορική πολιτική της με τις ΗΠΑ, πήγε για να κερδίσει θέσεις στο Δείκτη. Εάν ναι, πώς έχουν εκδοθεί οι σημειώσεις μπορεί να έχουν μολυνθεί από ένα είδος της χορηγίας, για την παροχή προστασίας ή ευνοώντας με ιδεολογικό θέμα?
- Η διαφθορά ή η τελευταία λάβει εξέχουσα θέση στα μέσα μαζικής ενημέρωσης για μεμονωμένες περιπτώσεις μπορεί να επηρεάσει την αντίληψη των ερωτηθέντων?
- Επικρίνει επίσης τον τύπο για τον υπολογισμό είναι δύσκολο να προβάλει ότι οι δείκτες σε στατιστικές σειρές?
- Η άνοδος και η πτώση στην κατάταξη δεν μπορεί να αντανακλά τη βελτίωση ή επιδείνωση στον πραγματικό κόσμο?
- Η ακεραιότητα των θεσμικών οργάνων δεν αξιολογούνται, ούτε την εξέλιξή του τα τελευταία χρόνια. Και η πραγματική κατασκευή του δείκτη κινητικότητας πρόληψη κλίμακα.
Claudio Weber Αμπράμο Πώς υποστηρίζει σε άρθρο του - Αντιλήψεις βάλτο - επειδή είναι οι μυστικές πράξεις της δωροδοκίας, και το τμήμα δεν βρήκαν τίποτα για να υποβάλει έκθεση σχετικά με "τον όγκο σύνολο των παράνομων πράξεων", άμεσες μετρήσεις είναι αδύνατες. Όσον αφορά την έμμεση, ως ο ΔΤΚ, δεν διαθέτουν ακόμη αξιόπιστο πληροφοριακό περιεχόμενο.
Αλλά ποιος κάνει χρήση αυτών των έμμεσων μετρήσεων της διαφθοράς; Πιστεύεται ότι οι διεθνείς επενδυτές, κυρίως επειδή θα οδηγήσει σε διαδικασίες λήψης αποφάσεων τους. Σε αυτές τις χώρες θεωρούνται ως τα πιο διεφθαρμένα είναι λιγότερο ελκυστικό επειδή θα απαιτήσει υψηλότερο κόστος συναλλαγών και, ειδικότερα, μεγαλύτερη αβεβαιότητα σχετικά με την εγκυρότητα των συμβάσεων. Αμπράμο intuits ότι σε σχέση με παράγοντες όπως το κόστος της διαθεσιμότητας εργατικού δυναμικού, της εργασίας, των φόρων, των πρώτων υλών, των υποδομών, των μεταφορών κλπ., Εκτιμήσεις της διαφθοράς τείνουν να είναι αρκετά θυγατρικές.
Και εκτός από αυτούς τους επενδυτές, τους οποίους ο ΔΤΚ ενδιαφέρονται περισσότερο; Μήπως οι κάτοικοι των διαφόρων χωρών που αναφέρονται θα πρέπει να ενδιαφέρονται να ενημερωθούν για το πώς η χώρα τους θεωρείται από τους εκπροσώπους των πολυεθνικών εταιριών - περισσότερο ή λιγότερο ανέπαφα από οποιοδήποτε άλλο;
Λοιπόν, George Walker Bush, Πρόεδρος των ΗΠΑ, έχει δώσει μια χρήση για μια τέτοια ανησυχητικό ρυθμό: η βοήθεια που παρέχεται από την USAID και σε άλλες χώρες, θα ληφθεί υπόψη η αντίληψη της διαφθοράς υπάρχουσα. Όπως χαμηλό κατά κεφαλήν ΑΕΠ και χαμηλές νότες του ΔΤΚ είναι η κύρια στατιστική συσχέτιση, είναι εύκολο να συμπεράνουμε ότι οι πιο φτωχοί θα πληγούν περισσότερο με αυτό το κριτήριο. Και εδώ, πάλι, μου φαίνεται ότι η όλη διαδικασία μια μόλυνση από ένα κηδεμονία η οποία στοχεύει να δημιουργήσει πάντα την αποδυνάμωση των οριζόντιων σχέσεων, έθνος σε έθνος, να προσφέρει τα προνόμια από εξωτερικούς φορείς. Δυστυχώς, η προσφορά προνομίων σπέρνει πάντα την αδιαφορία της συνεργασίας μεταξύ των φορέων και χρηματοδοτεί ένα διαγωνισμό που καταλήγει desenfrear και να οδηγήσει σε ανήθικη συμπεριφορά μεταξύ τους. Κατά συνέπεια, ένας μηχανισμός για την καταπολέμηση της διαφθοράς, μπορεί να διαστρεβλωθεί και να σταματήσει την προώθησή της.
Αλλά τελικά, μπορούμε να εκτιμήσει κατά πόσον υπήρξε αύξηση ή μείωση της διαφθοράς; Το πιο πιθανό, αν βασίζοντας μόνο από την αυξανόμενη συχνότητα των εκθέσεων για τη διαφθορά στα μέσα ενημέρωσης, δεν έχουμε καμία αμφιβολία ότι η χώρα κυριαρχείται ολοκληρωτικά από πολλές συμμορίες - η οποία δεν είναι αλήθεια. Αλλά, επηρεάζεται από μια νέα «espetaculoso" (όπως το ότι είναι σχετικά με την παραμονή του ερωτηματολογίου της αντίληψης της διαφθοράς), οι άνθρωποι μπορούν να εκφράζουν απόψεις που δεν υποστηρίζονται στην δική σας πραγματικότητα, στην δική του ημέρα με την ημέρα.
Η τάση προς μια πιο αρνητική αντίληψη για την ίδια τους τη χώρα είναι πολύ πιο συχνή μεταξύ των κατοίκων των χωρών του Τρίτου Κόσμου. Είναι ένα συναίσθημα πολύ επιβλαβείς για τους υπηκόους των χωρών αυτών, που οδηγεί τους για να δυσφημήσει, είτε μεμονωμένα είτε συλλογικά, αλλά ότι τα οφέλη τους ανταγωνιστές της. Πραγματοποιώντας αυτό το όφελος, πολλά από αυτά να ενθαρρύνουν αυτή την αίσθηση της αυτο-υποτίμηση, η οποία καθιστά καλές ευκαιρίες και τις επιχειρήσεις.
Στο τέλος του άρθρου του, Αμπράμο δήλωσε ότι τα ευρήματα σχετικά με τις αντιλήψεις για τη διαφθορά θα πρέπει να ερμηνεύονται με προσοχή, "να το πω λίγο για το εμπειρικό φαινόμενο της διαφθοράς."
Σε αντίθεση με Αμπράμο, ωστόσο, πιστεύουν ότι δεδομένης της χρηματοοικονομικής κρίσης που μαστίζει σήμερα παγκοσμιοποιημένο κόσμο μας, μπορούμε να συμπεράνουμε ότι οι πληθυσμοί των φτωχότερων χωρών είναι πιο ευάλωτα να υπάρχει διαφθορά - η οποία είναι ευκολότερο να δείτε - ενώ οι πληθυσμοί των πλουσίων χωρών βρίσκονται στο έλεος των μεγάλη διαφθορά (ή πολιτική διαφθορά, η οποία είναι ένα επαναλαμβανόμενο παράδειγμα την Ιαπωνία), ή συστημική διαφθορά σε μεγάλα χρηματοπιστωτικά ιδρύματα της.
Σύμφωνα με πρόσφατη έρευνα που ανατέθηκε από το Κέντρο Αναφοράς για το Δημόσιο Συμφέρον (Crip), Ομοσπονδιακό Πανεπιστήμιο του Μίνας Ζεράις, το ινστιτούτο φωνή λαού δημοσκόπηση, το 75% των ερωτηθέντων ανάπτυξης δεν ήταν αυτή καθεαυτή τη διαφθορά, αλλά ο αριθμός των εξακριβωμένων περιπτώσεων.
Σύμφωνα με τον καθηγητή Φερνάντο Filgueiras, ερευνητής στο Κέντρο Αναφοράς του δημοσίου συμφέροντος, «τόσο η φτωχότερη και η πιο πλούσια συνειδητοποιούν ότι η διαφθορά στη Βραζιλία έχει αυξηθεί λόγω της αύξησης των εργασιών των θεσμικών οργάνων ελέγχου, ιδίως την Ομοσπονδιακή Αστυνομία." Και προσθέτει, «ανεξάρτητα από το εάν το περιφερειακό ή την κοινωνική τάξη, η αύξηση αυτή θεωρείται η διαφθορά συμβαίνει επειδή δεν είναι πλέον« κρύβονται κάτω από το χαλί. "
Επίσης, είναι ό, τι φαίνεται.

Εμπρός για την καταπολέμηση της διαφθοράς με τις δράσεις που υλοποιούνται από το κράτος
Φερνάντο Filgueiras διαπίστωσε ότι τα εμπόδια στην ανάπτυξη της διαφθοράς έχει επιβληθεί, όχι μόνο στη Βραζιλία αλλά και σε άλλες χώρες της Λατινικής Αμερικής, καθώς και στην Ευρωπαϊκή Ένωση. Αλλά προειδοποιεί κατά της αυξανόμενης διαφθοράς στις διεθνείς σχέσεις, ειδικά στο εμπόριο: «Γνωρίζουμε πολύ λίγα για τις σχέσεις των κυβερνήσεων και των μεγάλων διεθνών ομίλων, μια περιοχή ευπαθή σε ορισμένες ελέγχους."
Για τον ελεγκτή Γενικά (CGU), ο καλύτερος τρόπος για να καταπολεμηθεί το φαινόμενο της διαφθοράς είναι να συνδυάσει την τιμωρία με την πρόληψη, γιατί ακόμη και τιμωρούνται, οι περιπτώσεις θα επαναληφθεί.
Μεταξύ των προληπτικών μέτρων είναι η δημιουργία της χαρτογράφησης και της αξιολόγησης των περιοχών που παρουσιάζουν σημαντικό κίνδυνο της διαφθοράς και να εφαρμόσουν μέτρα για τη μείωση των πιθανών πηγών που μπορεί να εξασθενήσουν δημόσια ιδρύματα.
"Αυτό που η Βραζιλία πρέπει να κάνετε για την καταπολέμηση της διαφθοράς;" Ήταν με αυτό το ζήτημα, η τοποθεσία Universo Online (UOL), δημιούργησε ένα φόρουμ στο Διαδίκτυο, όπου στάλθηκαν για ένα μήνα και μισό, περίπου 2000 για το κρίσιμο θέμα. Στην έρευνα που πραγματοποιήθηκε από Ανοικτοί Λογαριασμοί των παρατηρήσεων αυτών, ήταν προφανές ότι για το νομοθετικό του Διαδικτύου είναι η πιο διεφθαρμένη εξουσία. Ωστόσο, οι πρόσφατες ειδήσεις για τις υποκλοπές και την απελευθέρωση του τραπεζίτη Ντάνιελ Dantas σήμαινε επίσης ότι η αξιοπιστία του δικαστικού συστήματος κλονίστηκε: 51% από τα σχόλια που σχετίζονται με τη διαφθορά της πολιτικής δράσης, και ιδιαίτερα της Βραζιλίας νομικούς.
Για την εξάλειψη της διαφθοράς, το 11% δείχνουν ότι η εκπαίδευση, ενώ το 10% πιστεύουν ότι η χώρα δεν έχει λύση.
Για 1985 ερωτηθέντες (82% του συνόλου), έλλειψη νέων νόμων με αυστηρότερες ποινές και υψηλότερα, μια σαφή κριτική του νομοθέτη.
Πολλοί δικτυοναύτες εξέφρασε τη δυσαρέσκειά τους με την απόδοση του δικαστικού συστήματος, απαιτώντας, για παράδειγμα, την επιτάχυνση στο δικαστήριο και ότι οι πλούσιες κατηγορουμένων, εναντίον των οποίων υπάρχουν ισχυρές ενδείξεις διαφθοράς, δεν επωφελήθηκε από τις αποφάσεις του Ανωτάτου Δικαστηρίου.
Όσον αφορά την ατομική ευθύνη, ένας από τους ερωτηθέντες δηλώνει: «Είμαι δημόσιος υπάλληλος και δεν βλέπω σχεδόν κάθε μέρα, χρησιμοποιώντας διακομιστές υλικό εργασίας στην ιδιωτική χρήση Υπάρχουν εκατομμύρια διακομιστές στη χώρα, αν ο καθένας χρησιμοποιεί ένα φύλλο χαρτί την ημέρα σε αυτή τη συγκεκριμένη. υπηρεσία θα έχει ένα τεράστιο κακό στην κοινωνία », προειδοποιεί.
Όσον αφορά την εκπαίδευση, ένας άλλος σέρφερ είπε για την πρόληψη της διαφθοράς θα πρέπει να διαιωνίζεται το καλό παράδειγμα για να αρχίσουν να λαμβάνονται σε κλειστούς χώρους. Και κρατήστε τους δρόμους, στο σχολείο, στην εργασία κλπ..

Συμπέρασμα
"Η διαφθορά είναι μια σπατάλη των χρημάτων και υπονομεύει τα ανθρώπινα δικαιώματα."
Μπαράκ Ομπάμα
Η διαφθορά δεν είναι κάτι καινούργιο, αλλά εξηγεί πως ακόμη και μεγάλες αυτοκρατορίες βρείτε την ήττα τους όταν αποτυγχάνουν να υπονομεύσει τη διαφθορά.
Όσον αφορά τα επίπεδα της διαφθοράς, συχνά περισσότερο από ό, τι να ρίξει φως σε ένα πραγματικό πρόβλημα που τίθεται είναι κάτω από ένα μεγεθυντικό φακό, δημιουργώντας ένα κύμα βρίσκεται σχεδιαστεί για να δυσφημήσει διοργάνωσε, πρώτα, τα βασικά θεσμικά όργανα μέχρι την χώρα θα γίνει ακυβέρνητη. Με τη δυσπιστία που έχουν σπαρεί ανάμεσα στα μέλη της κοινωνίας, γίνεται αδύναμη για την καταπολέμηση των δεινών που μαστίζουν - ενώ άλλα ενισχύονται.
Δεν πιστεύω ότι το αποτέλεσμα αυτό μπορεί να συμβεί στη Βραζιλία σήμερα. Νομίζω ότι μια σημαντική μερίδα της κοινωνίας της Βραζιλίας είναι αρκετά ώριμη για να μάθουν να αναγνωρίζουν τα πραγματικά προβλήματα της χώρας και την καταπολέμηση τους.
Συμφωνώ ότι η εκπαίδευση είναι η καλύτερη πρόληψη - αλλά όχι το ένα έχουμε στα περισσότερα εκπαιδευτικά ιδρύματα. Το κυρίαρχο μοντέλο της εκπαίδευσης δεν έχει προετοιμάσει τους νέους για τη ζωή - στην κοινωνία και / ή επαγγελματικές. Το άτομο έχει στο έλεος των επιρροών ανήθικη, ανήθικη, ανήθικη, και το αποτέλεσμα ήταν βίαια τους νέους, οι οποίοι πιστεύουν ότι τα πάντα μπορεί να προκαλέσει σύγχυση με την άδεια της ελευθερίας, ασέλγεια, ενεργώντας με απείθαρχο, ασεβές και ανεύθυνη. Ένα άτομο χωρίς αίσθηση των ηθικών αξιών και ηθικών αξιών που είναι εύκολα στον κόσμο της διαφθοράς. Γιατί να μην αναπτυχθεί το σεβασμό των συμπολιτών τους, επειδή δεν έχουν επίγνωση των συνεπειών των πράξεών τους από σοβαρές και μη αναστρέψιμες βλάβες που μπορεί να προκαλέσει υπερβολική φιλοδοξία σε άλλους ανθρώπους και την κοινωνία στο σύνολό της.
Θα πρέπει να σημειωθεί ότι η ηθική και η υποκρισία δεν είναι συνεπής και ψεύτικη ηθική, η έκφραση των συναισθημάτων, ή αρετές που πραγματικά δεν έχει - είναι το χειρότερο δηλητήριο για τη δημοκρατία. Εάν οι μεγαλύτεροι φιλόσοφοι Αθηναίος - Σωκράτη, τον Πλάτωνα και τον Αριστοτέλη - δεν θεωρούν τη δημοκρατία ως το καλύτερο των συστημάτων είναι επειδή τα οφέλη της πλήρως αισθητά μόνο όταν οι πολίτες γνωρίζουν αν οδηγεί - μέσω της ηθικής. Επειδή η δημοκρατία έχει τελειοποιηθεί μόνον όταν οι πολίτες γνωρίζουν τη σημασία και την ευχαρίστηση καθησυχαστικό να καθοδηγείται από ηθικές αξίες, όπως - δικαιοσύνη, τιμιότητα, σύνεση, ελευθερία, υπευθυνότητα, ειλικρίνεια, σεβασμό.
Χωρίς ηθική, το σύστημα μπορεί να μεταμορφωθεί από μια αδίστακτη αυταρχική δημοκρατία, την ελευθερία ή ότι δίνει μια στρεβλή για μια άδεια και η ανοχή γίνεται αδιαφορία για οτιδήποτε συμβαίνει στον κυκλικό κόμβο, με αποτέλεσμα την ατιμωρησία εμφανισθεί ως αναπόφευκτη συνέπεια όλων των δυσπιστίας εναντίον όλων . Δεν καθεστώς μπορεί να είναι επιτυχής χωρίς την εμπιστοσύνη του λαού στους θεσμούς και στους συμπολίτες τους.
Αυτό είναι ό, τι η τρέχουσα παγκόσμια χρηματοοικονομική κρίση είναι να μας διδάξει.
Με Silvia Lucilia Lopes

שחיתות ואתיקה בברזיל בעת אירועים מרכזיים

שחיתות ואתיקה בברזיל בעת אירועים מרכזיים

הטקסט המשמש כבבואה על השחיתות מתגאה בפינות שונות סטראטוספאריך של החברה על ידי בחירת לא כיתות, המינים, מגדר, מוצא אתני. טקסט באיכות הטובה ביותר, במיוחד כאשר ברזיל החיים, קרוב לביצוע שני אירועים גדולים בעולם שבו נראות הופך השלטת. הטובים והרעים של האומה שלנו לפרוח ויש לי אחריות ומחויבות לעשות טוב יותר ללא רווחים תאוות הבצע לא חוקיים על ידי ביצוע פעולות בניגוד למוסר הציבורי. טוב לקרוא.

הקדמה
מסמך זה מנתח את בעיית השחיתות בברזיל, וכתוצאה מכך, לענות על השאלות הבאות:
* שחיתות עולה או יורדת?
* עם המדיניות והפעולות מיושם כיום על ידי המדינה הברזילאי, הוא מסוגל להתקדם במלחמה בשחיתות?
לשם כך, אנחנו מרגישים את זה חכם להגדיר מה היא שחיתות על הסף.
שחיתות



לדברי מיכאליס - מילון המודרני של השפה הפורטוגזית, שחיתות טווח (נגזר corruptione לטינית) יש את המשמעויות הבאות:
1: פעולה או אפקט של משחית, פירוק, ריקבון.
2:, שחיתות דמורליזציה, הוללות.
3: פיתוי.
4: מתן שוחד.
יש לציין כי אף אחת המשמעויות שלה בטווח יש השפעה חיובית או מגן, להקל או לפשט: משמעות מזיקה תמיד, אגרסיבי, או לנטוש, מזיק, מזיק, סיבוך.
לגבי תופעות של שחיתות תמיד פעולה או השפעה של אשר עושה עוול לא רק לאדם, או לקבוצה מסוימת, אלא על החברה כולה, על כל האומה.
על פי החוק, החוק הפלילי קובע כי השחיתות יכולה להתרחש בשתי צורות:
- שחיתות לאחרונה: מאופיינת התנהגות או הבטחה להציע יתרון מופרזת עובד ציבור כדי etermina לו להתאמן, להשמיט או לעכב כל פעולה רשמית.
אלה הפשע בפועל מי משחית, שמציע מבטיח או כל יתרון בלתי הולם.
הפשע מתרחש גם אם רשמית לא לקבל את ההצעה;
- שוחד, כאשר הן מבוצעות על ידי פקיד הציבור אשר מזמין או מקבל, לעצמו או לאדם אחר, במישרין או בעקיפין, שום יתרון לא נאות או מקבל ההבטחה של יתרון כזה.
על מנת לצאת תפקיד ציבורי, רשמי או בקשות או מקבל שוחד או הציע לרכוש מעשים בפועל, כי הם באחריותכם.
עם זאת, במונחים רחבים, שחיתות יכולה להיות מוגדרת כ "תופעה שבה הסוכן נלקח לפעול באופן שונה מן הדפוסים המבוססים על מנת להקל על האינטרסים הלא חוקיים או לא לגיטימי." לכן, לא התאמן רק על ידי עובד ציבור ", אלא גם עשוי לנבוע בפרט." תלוי במקרה, שחיתות מתבצע באופן בלעדי על ידי זה או אחר. דוגמאות של השערות אלה:
- אדם מציע שוחד או יתרון אחר, אך העובד אינו מקבל;
- או בקשות ציבור שוחד, אלא אדם מסרב לספק אותו.
באופן כללי, שני השחקנים - corruptoecorruptor - העבודה הגדרת השחיתות, הן עושות שימוש המדינה, שלא כדין, כדי להשיג יתרון לא הוגן.
עם זאת, להגדיר כל מצב שיכול להיות מסווגת השחיתות היא לא משימה קלה.
"תשלום שוחד בתוך המדינה או בעסקאות בינלאומיות, מסחר השפעה, ניצול לרעה של פונקציות, העשרה בלתי חוקי, שוחד במגזר הפרטי, הלבנת כספים ושיבוש הליכי חקירה" - הם מעשים, באופן כללי, המוגדרים פשעי שחיתות במדינות שונות.
אבל כדי למנוע התנהגות לא ייכלל, הטקסטים של אמנת האו"ם נגד שחיתות אמנת daConvenção האמריקאי נגד השחיתות, יש לא מוגדר היטב, אבל להביא מעשים למופת של שחיתות שיש להתייחס אליהן כאל.
כך, שני הסכמים ובכך להבחין בין סוגים של שחיתות:
- שחיתות פטי: מה שקורה בביצוע פעילויות יומיומיות של עובדים, כאשר יש להם מגע ישיר עם הציבור. דוגמה: שוטר המקבל סכום כסף לא לקנוס אזרח שהיה במהירות מופרזת. בסוג זה של שחיתות, את סכום הכסף המעורבים הוא קטן יחסית, והשפעתם להשפיע בעיקר לעניים;
- השחיתות הגדולה, אם כי קשור יותר לשלב שבו היא מתרחשת מאשר סכום הכסף מעורב, זה סוג של שחיתות שביצע, כן, משאבים רבים יותר מאשר שחיתות לכאורה קטנוני. עסקאות נחשבים יותר בקנה מידה גדול, ובדרך כלל מתרחשות כאשר בכירים ציבור יש את הכוח להחליט על הקצאת משאבים ציבוריים, נהנים מהמצב הזה. השחיתות בטווח הגדול הוא נפוץ כמו שם נרדף לשחיתות פוליטית;
- שחיתות מערכתית: זה חל על מוסדות שהפכו את השחיתות חלק בלתי נפרד מן העסק שלהם. לכן, הוא אמר כי יש שחיתות מערכתית כאשר הנהלים של מוסד כבר לא operationalized פי כללים פורמליים. עם מובנים היטב רשתות של שחיתות, קשה לזהות את הקשר בין מעשיהם של פקידי ציבור התגמולים, אשר מעכבת דיכוי. לכן, זה דחוף לאמץ מדיניות כדי למנוע שחיתות.
ההשפעה של שחיתות מערכתית קשה למדוד, לא רק משום שהיא כרוכה האמון של האזרחים במוסדות ציבוריים, אלא גם השפעה "שלילית, הרעיון של מדינה כמוסד האחראי על עיצוב ויישום מדיניות ציבורית כדי לשרת את האינטרסים של אזרחים. "
לאחר שכבר הפך מערכתית, יש צורך לבחון מחדש את הבעיה היא לזהות את הגורמים לה הם תרבותיים, éticasouinstitucionais.
על התרבות הפוליטית מתייחס פרקטיקות פוליטיות מוסדות, נורמות ומסורות. כך, לפצות את התרבות הפוליטית של כל יחידה חברתית (קהילה, מדינה, מחוז, אזור, שכונה קבוצה חברתית):
- המכס להפיץ בקרב תושבי הארץ;
- ידע האזרח על מוסדות ונהלים פוליטיים;
- מגמות התנהגות חברתית (כגון אמון, "דרך" וכו ').
- הסטנדרטים - ". חובתו של אזרחים להשתתף בהחלטות פוליטיות או חובה של עובדי ציבור לכבד את כללי המינהל הציבורי"
אמנם חשוב, אנחנו לא יכולים להצביע על תרבות פוליטית הקובע הבלעדי של השחיתות במדינה.
מובן מבעיה תרבותית חוסר אמון האזרחים יש באפקטיביות של המדינה לספק פתרונות לבעיות שלהם. מאמינים כי על המדינה יהיו ביצועים משביעי רצון, אזרחים לנקוט פעולות שוחד או אחרים הכרוכים בכל אחד הפנים של שחיתות.
אמנם אין קשר סיבתי ישיר הראיות הקיימות עולה כי אמון נמוך רמות של שחיתות קשורים. כלומר, במדינות בהן יש אמון פוליטי, מוסדות חדשים - כולל אלו שנוצרו עבור שליטה רבה יותר של שחיתות - למעשה קיימים וליצור את האפקט הרצוי.
לפיכך, בחינת הקשר בין השחיתות הפוליטית וחוסר אמון, המסקנה היא כי הן רמות השפעה רמות של שחיתות פוליטית, כמו חוסר אמון זה משפיע על רמות של שחיתות. לפיכך, גם עובד ציבור - ידי השארת מושחת - מגביר את חוסר האמון של האזרחים במוסדות ציבוריים כמו אזרח, לשחד מעשים ציבור להנציח את השחיתות.
שחיתות הפקרות: איך פיליפ Guatimosim Maciel מציין במונוגרפיה שלו - שחיתות למאבק בברזיל: אתגרים וסיכויים - אם כי מספר רב של הגדרות של שחיתות, לכולם יש מכנה משותף אחד: אי החוקיות.
החוקיות של השחיתות הוא קצין הציבור, השקיעה עם כוח משפטי לבצע את תפקידיו, מספקים יחס מועדף תמורת שוחד. או לבצע שירות, את הכללים, יהיה אסור להציע. כמו הבנה של Transparency International (גוף לא ממשלתי שמטרתו להביא לשינוי שהעולם הוא ללא שחיתות), ההשערה הראשונה, יש לנו שחיתות על פי הכללים, ושנית, שחיתות בניגוד לכללים.
לדברי מיכאליס מילון, זה נחשב שוחד, עבירה של פקיד, בתרגיל תפקידו או בגללם, לקבל תגמולים או הטבות להשמיט בפועל של חובות תפקודית שלהם, על חשבון אחרים
כאשר אנו בוחנים את המקרה הספציפי של ברזיל, יש להוסיף באופן בולט פטור מעונש, כי זה בוודאות כי איש ציבור מקבל העסקה או הסחר עם corruptor. תוצאה בלתי נמנעת של טופס זה הערמומי של השפעה, בדרך כלל לא חוקי, לא חוקי לא חוקי, ללבוש היא התכונה החשובה ביותר של המערכת הפוליטית: הלגיטימיות שלה. שכן, כפי הובהר מדען פוליטי, פרננדו Filgueiras, מחבר דמוקרטיה שחיתות, לגיטימציה לשחיתות להיות סוג של פעולות לא לגיטימיות של גורמים פוליטיים, הוא הופך להיות "חוסר הלגיטימיות שלו, הוא אינו כפוף הצדקה ציבורית". אחרי הכל, אין שום דרך להצדיק את הסטת הכנסות הממשלה הזרימה של ההכנסה הלאומית של חברי הממשלה להשגת הטבות אישיות, הישגי עושר או מעמד, כאשר זכות זו ניתנו שלא על פי חוק.
Filgueiras מאמין שאם אנחנו רוצים לדון באופן פומבי את נושא השחיתות, אנחנו צריכים לדון בנושא הלגיטימיות "באופן רחב יותר," כי יש משבר הלגיטימציה בדמוקרטיות עכשוויים. בעקבות משבר כזה, הדיון לא צריך רק לשאוף לתקן את המצב, אבל הדמוקרטיה עצמה, שכן, אחרת, זה יהיה בלתי אפשרי לקדם את הפיתוח של המערכת הפוליטית.
עבור פרננדו Filgueiras, שחיתות יכול לקחת ארבע צורות:
- מדיניות, כאשר הנושא המרכזי הוא להבחין בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, ומביא לידי ביטוי את הרעיון של הגינות;
- תרבות, כאשר היא מקושרת, למשל, שאלת שלמות;
- חברתי, ולכן כאשר מדובר בשליטה של כוח המדינה;
- כלכלי, למעט התחום הפרטי מיוצגים על ידי הנהלת החשבונות והונאה כספית.
עבור מדען פוליטי, אם כי התקדמות רבה נעשתה ביחס לקבוצת הביקורת מוסדיים שחיתות (לדוגמה, כדי לשפר את העבודה של המשטרה ובתי המשפט של חשבונות), והוא כבר נושא מרכזי באמנות בינלאומיות שונות, חוסר דמוקרטיות עם הרעיון של ערכים ציבוריים. כלומר, מלבד לדון בשחיתות בממד המוסדי שלה, Filgueiras סבור כי יש להמשיך בדיון גם בחברה כולה, כי "השליטה בשחיתות לא יכול להניח רק על ידי המדינה, עלינו לחשוב במונחים של ערכים ציבוריים.".
לגבי השקיפות, הוא רואה חידוש חשוב מאוד, אבל גם צריך לחלחל הפרסום. במובן זה, Filgueiras טוען כי השקיפות יש "מחויבות החברות כולו, לא רק המדינה."
ערכים
אנחנו מדברים על ערכים ציבוריים, אבל מה יש להבין בערך?
היוונים הבינו לפי ערך השירות הן כמו מחיר של משהו, או אפילו ביצועים טובים או ייצור של משהו.
בתחום הפילוסופיה, המונח שימש לראשונה על ידי הסטואיקנים, שטענו סיבה להיות "מסוגל לתפוס את הערכים מצביעים על דרך בטוחה כדי לבצע היטב את כיבוש האושר." ערך, אם כן, מה היתה התוצאה של בחירה מצד הרצון האנושי, מואר על ידי התבונה. באשר הסטואיקנים שהיה חשוב לחפש אינדיקטורים חיים עבור הוגן, ישר ומאושר, הערך היה מעל הכל - טוב - אתית, לא כלכלית, אמנותית או אחרת. רצון, מונחה על ידי אור התבונה, תמיד לבחור בטוב.
במשך מאות שנים, עברה בערך להבין הכל אם אתה מעדיף או רוצה - גם מחוץ לתחום האתי.
בדרך כלל, נהוג לבחון את ערכי המוסר והערכים המוסריים אותם, אבל יש הבדל דק בין השניים:
- ערכי מוסר, המתייחסים כמה חברה או אדם מבין שמה הלכה למעשה את הרעיון של טוב ורע;
- ערכים אתיים: הדאגה לאדם אדם - נחשב בכבוד שלה.
עידון נעוצה בעובדה, כי למרות האישור אדם או חברתית, אשר נחשב טוב מבחינה מוסרית יכול להיות מעורר התנגדות מוסרית. הרגלי מושרשות, כמו למשל הדרך הברזילאי, יכול להיות אפילו מקובל מבחינה מוסרית, אבל - אתית - ראוי לגינוי.
ב, דאגה הפוכה, כבוד על המהות, תלוי מה יכול רק להעריך חיצונית (המראה החיצוני, מעמד כלכלי, מעמד חברתי וכו '.). לכן, ערכי המוסר הם אלה המתייחסים ליחס של האינדיבידואליות שלהם הן באופן אישי והן במימד החברתי שלה. לשעבר: עסקים אשר מתחמקת מסים נוגד את כללי האתיקה כי, בעיקר, מערערת את טובת הכלל, כלומר בכך שלא ליישם את הערך האתי, לא לבצע את טובת האנשים החיים בחברה.
כמו רוב החוקרים מאמינים כי ערכים מוסריים להתקיים בכוחות עצמם - וזה מוטל עלינו לגלות אותם. לכן, החינוך הוא הכרחי ללמידה בכלל חיוני גם הרכישה של ערכים מוסריים.
וכך עם האדם האנושי הוא מטאפיסיקאי ענק, המורכבות והעושר יוצאת דופן, העשיר גם ערכים אתיים. אלו יוצאים מן הדרכים השונות בהן אדם עומד בעולם, בכל הקשור עצמה ואחרים. להיות מוסרי, אם כן, פירושו לכבד את דרכים רבות להיות ולדווח לאדם - בין אם נחשב בנפרד או ביחד.
כמה ערכים אתיים הם חיוניים שאין לו תחליף - צדק, יושר, אהבה, חוכמה, חופש, אחריות, יושר, כבוד - וכל אחד מהם מייצג עיקרון מוסרי, כלומר, קריאה לפעולה.
אתיקה: שחיתות יכול להיחשב לבעיה של סטייה מוסרית?
אבל מה שבסופו של דבר אתיקה?
בעוד רבים להעסיק את תנאי - מוסר ואתיקה - ללא הבחנה, פילוסופיה של המוסר להבחין באופן ברור:
- מוסר השכל: מפגש של מנהגים או הרגלים של אדם או כמה אנשים, מונחה על ידי עיקרון כללי מאוד של "טוב" או "הנכון";
- אתיקה: המדע והאמנות של ההתנהגות האנושית.
על פי השקפה זו, מוסרי המשותף לכל הגברים, אם כי לא כולם מסוגלים לפתח ביקורת על תוכנו. ב"אתיקה מתאים למשימה זו.
בעימות בין חוק למוסר, אתיקה, יש לנו בתחום המוסר, הלחץ של החברה כדי לגרום לך לפעול בדרך מסוימת, על נחלתם של החוק, הכללים נאכפים הכפייה כך, רומז ציות מה נדרש, לפי אתיקה - אוטונומיה, כי המעשה לא להיות מוכתבת על ידי לחצי חברתית או משפטית - המצפון אלא רק על ידי הפרט. זהו ציות מה לא נדרשת.
לפיכך, אתיקה הוא האיש אינו פועל כך מזיק לאחרים מחשש לעונש, אבל מי שלא עושה זאת להיות מודעים לכך פעולות כפוף, יושר הגינות, אחריות כבוד, כנות, לא רק לגרום סיפוק ידי חובה , אבל יכול להיות דו קיום בריא אדם.
אחת המשימות החשובות ביותר של אתיקה כמו מדע היא לחפש את הסיבות אדם לחיות את הרעיון גם כן. בחיפוש אחר תשובות, היו תורות מוסר שונות, מחולק לארבעה קווים עיקריים של האתיקה את:
- אתיקה של עניין או תועלתנות: את השורה, התיאוריות טוענים כי המטרה העיקרית של הפעילות האנושית היא להשיג תועלת מרבית או השירות. זה מחולק:
האגואיסטי, התועלתנות, לפיה רווחת היא המטרה הסופית אליה יש להגיע. האמת אחת, לא תהיה מוחלטת: הכל יחסי - האדם באותו רגע, קבוצה של גורמים ונסיבות. אמנם גינו על ידי רוב ההוגים של כל הזמנים, תמיד היה אחד מקובל ביותר התאמן, במיוחד בעידן המודרני;
- התועלתנות אלטרואיסטי או חברתי, אשר טוען שיש לנקוט החלטות להשפיע בצורה חיובית על אנשים רבים ככל האפשר, ללא קשר נטל שעלול להיגרם על אדם זה או אחר או מוסד. נציג המשמעותי ביותר שלו, ג'רמי בנת'ם, דגלו את עקרון השירות הוא הסיבה היחידה, כי מעשה או אולי יש מחויבות מוסרית;
- פרקי חובה: להגן על התזה כי יש תמיד שואפים לפעול - ומעל לכל - כדי למלא את החובה המוסרית, גם אם במחיר כבד. הם מבוססים על הטענה כי, בתחום האתי, ערכו של אדם הוא מוחלט. אם את הסיפוק של הישג גוברת על כל אי נוחות פיזית או הפסד כספי, הוא רק משום כבוד שלנו היא המעלה הגדולה ביותר;
- אתיקה של המצב (או יחסיות) טוענים כי הם חייבים לפעול כדי - ומעל לכל - כדי למלא את חובתו המוסרית. לצורך כך, מאמצים חייב להיות מונחה על ידי הסכמה של הרוב או את המצב יש להעריך כל כך את ההחלטה נקבע על ידי התנהגות מוסרית. מה היה אתמול טוב הוא לא בהכרח יותר היום. מה עכשיו כנראה לא יהיה מחר או מאוחר יותר.
- סגולות אתיות: חתמה על הטענה כי השכל חייב לקבל עדיפות על פני היצרים, התשוקות והאינסטינקטים. המעלות את זויפו על ידי פעילות גופנית קבועה של שליטה עצמית: כלומר, אדם מוסרי אינה נובעת מעשה מוסרי חד - אבל אופי קבוע לתרגל מה טוב והוגן.
ללא קשר לאפשרות אתית נבחר, הבחירות שלנו יש השלכות בכל תחומי ועל חיינו - בבית, ברחוב, וכו 'בחברה. אבל, לנו לסווג את פעולות האדם בהקשר של אתיקה, זה דחוף כי שלוש דרישות בסיסיות מתקיימים:
- חופש, מעשי האדם צריך להיעשות כמו המצפון חופשית;
- מודעות / ידע: במובן מסוים, כבר מציגים במצב הקודם, קובע כי מעשה האדם עם הידע והמודעות על ההשלכות האתיות של מה שאתה עושה;
- תקן: חייב להיות סטנדרט מוסרי המציין כיצד לנהוג במצב נתון.
אלה הם תנאי טרנסצנדנטלי פעולה במישור האתי, שכן, עם מידה זו או אחרת, להקדים וללוות את הפרקטיקה שלהם.
בימינו, סופרים פוסטמודרניים יש גזר "מותו של אתי," החלפת אסתטית ואתית חגגו את "שחרור סופי" כי תבוא. עבור אלה, בין אם עיתונאים או אנשי אקדמיה, הפוסטמודרניזם מביא לשחרור מן המוסר, ללא חובה מפרקת את האחריות המוסרית.
אחד התומכים החשובים ביותר של קו מחשבה זה הוא הפילוסוף הצרפתי ז'יל Lipovetsky, אשר בספרו "בין השמשות של חובה", הוא הציע לנו להיכנס סוף סוף את עידן פוסט חובה (l'אפרה devoir), הודעה העונה deontological, כי ההתנהגות שלנו היה משחרר הדיכוי של השרידים האחרונים של "inifinitos חובות", "מצוות" ו "חובות" מוחלטים. הרעיון של הקרבה עצמית היתה חסרי הזכויות, אנשים כבר לא מגורה ולא מוכנים לזרוק רדיפה של אידיאלים וערכים מוסריים אתיים בפעולה, לשים בצד את האוטופיות הפוליטיות בעבר ואלה היו אידיאליסטים הוא הפך פרגמטי. אינדיבידואליזם ללא נקיפות מצפון, טהור, המבקש חיים טובים, מוגבל רק על ידי דרישה של סובלנות. זה היה, אחרי החובה, המוסר רק להודות ירידה מאוד "מינימליסטי" וב. מצב "חדש לגמרי", על פי Lipovetsky, והוא יעץ לנו לחגוג את החופש שהוא בהחלט יגיע.
חשיבה ביקורתית בדרך זו, הסוציולוג הפולני זיגמונט באומן, על האתיקה הפוסט שלו, על ידי הצגת שאלות Lipovetsky מה הוא צריך להסביר איך להסביר. כי אם היום אנחנו מתמודדים עם החיים שם טהור "הוא" שאינו מונחה על ידי כל "חובה", את התפקיד של הסוציולוג היא להראות איך הוא הצליח desencarregamento של ויסות מוסרי. יש גם לא לקבל משהו נכון רק בגלל שהוא קיים.
עבור באומן, היה נשאר לראות אם עוברים postmodernity "לסיפור כמו בשעת בין ערביים או התעוררות של המוסר."
גם זיגמונט באומן בספרו מציג מחקר של שכנוע רב עוצמה. עבור הסוציולוג, "הנושאים הגדולים של המוסר - כגון זכויות אדם, צדק חברתי, איזון שלום בין שיתוף פעולה עצמית, הטענה וסינכרון של התנהגות אישית וקולקטיבית רווחה - איבדו אף אחד אקטואליות שלה רק צריך לראות. . וטופלו בדרך חדשה ", הוא מתאר את החברה בת זמננו כמו" "מודרני" בכך שהוא מנסה בלי סוף ללא הועיל, "לאמץ את הבלתי נתפס", החלפת המגוון עם אחידות, ואת האמביוולנטיות במטרה ברורה ושקופה - ולנסות לעשות את זה, מייצר כל הזמן עוד אוגדות, גיוון והאמביוולנטיות מאשר כי נפטר. "
בשלב זה, היינו מוסיפים כי ההרמוניה אינה בהכרח אחידות. אנחנו יכולים להיות שונים - כפי שאנחנו באמת - ו אינטראקציה חברתית בריא, הרמוני. וזה קיום של שלום, כדי להכיר בזכותם של אחרים יש דעות שונות או אפילו בניגוד גמור שלנו, לא כדי לעורר את צורות שונות של דעות קדומות, גזענות (בין המינים, בעיות גופניות ההבדלים וחוסר סובלנות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים) לדרוך "דרך האמצע", ללא אינטרסים משותפים טובים הפרט להכריע בלי זה לעכב את ההמשכיות של קבוצות חברתיות ואפילו את המין האנושי.
לעשות מה שהם חושבים או עושים מה אתה חושב על זה?
אינדיבידואליזם מלא בחשבון לא רק recussássemos סולידריות, אבל אנחנו באמת יכולים להסתדר בלי זה. אבל האמת היא שאנחנו יצורים חברתיים וההתפתחות שלנו - הנוחות שלנו - תלוי בצד השני. נושאים לא ניתן לבצע leakproof או חלקים הפועלים בנפרד זה מזה. עלינו לפעול בסולידריות ואחראי לשלומם של בני החברה. אנחנו לא יכולים לברוח מהעובדה שכולנו interdependemos. אנחנו יצורים בודדים בעלי איכויות שונות וכישורים וגם בגלל הייחודיות שלנו. אבל תחושת individualization על היעלמותו של קשרים חברתיים, מלבד קיומה של קבוצות חברתיות שונות, לא מונע מאיתנו לפתח איכויות שלנו ואת הכישורים והניסיון ורגשות שונים.
אמנם יש עדיין ראשי המדינות והממשלות על מנת להגן, וכך גם מרגרט תאצ'ר, כי "יש משהו שאתה יכול לקרוא" החברה ", יש רק את הממשלה ואת המשפחות," כי גברים ונשים כפרטים חייבים למצוא פתרונות לבעיות שנוצרו על ידי הפרט חברה בנפרד, כדי ליישם אותן בעזרת ומשאבים הפרט, שהוא לא רק חסר תועלת, אך יעיל להצטרף כוחות הכפפת פעולות בודדות למטרה משותפת. הוא זוהה בטעות ערכים ואידיאלים מוסריים עם הרעיון של מדינת הרווחה.
המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי מכריח מדינות להצטרף, כי אם הבעיה נוצרה בנפרד, אשר כעת מגיע אל העולם הגלובלי כולו (אותה נוסחה היה לייצר רווחים פרטיים נסיקת, היום מייצר הפסדים חברתיים), הפתרון אינו נראה הממונה על אומה אחת.
תוכנית הפעולה היא G20 קצב בטוח יישום

להגדיל או להקטין שחיתות
על פי מדד השחיתות תפיסה, אשר מדי שנה מיוצרים ושוחרר על ידי Transparency International (TI - ארגון לא ממשלתי שמטרתו העיקרית היא המאבק בשחיתות), ברזיל נחשבת למדינה עם בעיות חמורות של שחיתות.
למרות המקום מדי שנה, הנושא של שחיתות סדר היום העולמי, מדדים אלה יש לנתח ולפרש בזהירות כי הם לא לכמת השחיתות - פשוט למדוד את התפיסה של אנשי עסקים ואנליסטים יש שחיתות בכל מדינה הנסקרת. המדדים ולכן לא מודדים - אובייקטיבית - את השחיתות, אבל כולה של רואה החברה - באופן סובייקטיבי - תופעה זו בכל מדינה.
בכל שנה, יותר מדינות מוערכים ונתן להם הערות, החל אפס (מדד המרבי של שחיתות) ל 10 (שער מינימום).
אבל הביקורת מופנית ICP:
- אין שום ערובה לכך את הדעות שנאספו לייצר מדד עצמאיים זה מזה - וככל הנראה הם לא. ולכן, הדעות המובעות אינן משקפות ניסיון אישי, אבל שמעתי את הדעה של אחרים;
- יש את האפשרות להשפיע על נטיות אידיאולוגיות "עלייה" או "נפילה" של השטרות. וצ'ילה מובא כדוגמה, כי מרגע שהמדינה הזאת מיושר מדיניות הסחר שלה עם ארה"ב, המשיך לנצח עמדות במדד. אם כך, איך ההערות מונפקים עשויים להיות מזוהמים על ידי סוג של חסות, לספק הגנה או העדפה על ידי בעיה אידיאולוגית;
- שחיתות או לגדולה קיבל לאחרונה בתקשורת על מקרים בודדים עשוי להשפיע על תפיסת מהנשאלים;
- הוא גם מבקר את הנוסחה לחישוב קשה להקרין כי המדדים על הסדרה הסטטיסטית;
- עליות וירידות בדירוג לא יכול לשקף את השיפור או ההרעה בעולם האמיתי;
- שלמות של המוסדות לא מוערכים, ולא האבולוציה שלו במשך השנים. ואת הבנייה בפועל של מדד ניידות למנוע בקנה מידה.
קלאודיו ובר אברמוביץ' איך טוען במאמרו - הביצה תפיסות - כי הם המעשים הסודיים של שחיתות, חלק מצאו דבר לדווח על "נפח כולל של עסקאות בלתי חוקיות", מדידה ישירה הם בלתי אפשריים. באשר עקיף, כמו מדד המחירים לצרכן, עדיין אין בתוכן מידע אמין.
אבל מי עושה שימוש אלה מדידות עקיפות של שחיתות? הוא האמין כי משקיעים בינלאומיים, בעיקר משום שהם שינחה בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם. במדינות אלה שנחשבים המושחת ביותר הם פחות אטרקטיבי כי זה ידרוש עלויות עסקה גבוהות יותר, בפרט, ודאות גדולה יותר לגבי תקפותו של חוזים. אברמוביץ' אינטואיציה כי לעומת גורמים כגון עלות זמינות העבודה, עבודה, מסים, של חומרי גלם, תשתיות, תחבורה וכו ', שיקולים של שחיתות נוטים להיות די חברות בנות.
ולמעט משקיעים כאלה, אשר מדד המחירים לצרכן מעוניין יותר? האם תושבי המדינות השונות המופיעות יהיה מעוניין להיות מעודכן לגבי איך המדינה שלהם נתפסת על ידי נציגי תאגידים רב לאומיים - תמימים יותר או פחות מכל אחד אחר?
ובכן, ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית, נתן לשימוש שיעור כזה מדאיג: כי הסיוע הניתן על ידי USAID למדינות אחרות ייקחו בחשבון את תפיסת השחיתות הקיימת 1. כמו תוצר לנפש נמוכה לכל הערות נמוך במדד המחירים לצרכן הוא קשר סטטיסטי העיקרי קיים, קל להגיע למסקנה כי העניים ביותר תיפגע הכי קשה עם קריטריון זה. והנה, שוב, נראה לי כי התהליך כולו זיהום על ידי פטרונות שמטרתה תמיד ליצור את היחלשות יחסים אופקיים, אומה לאומה, להציע הרשאות מגורמים חיצוניים. למרבה הצער, את ההצעה של הרשאות תמיד זורע חוסר עניין של שיתוף פעולה בין הגופים ועל חסות לתחרות, כי בסופו של desenfrear מעלה להוביל להתנהגות לא אתית ביניהם. כתוצאה מכך, מנגנון להילחם בשחיתות, יכול להיות מעוות ולהפסיק לקדם אותו.
אבל בסופו של דבר, אנו יכולים להעריך אם חלה עלייה או ירידה שחיתות? ככל הנראה, אם אנו מבססים רק על ידי הגדלת התדירות של דיווחים על שחיתות התקשורת, אין לנו ספק כי המדינה נשלטת לחלוטין על ידי כנופיות רבות - דבר שאינו נכון. אבל, בהשפעת החדשות "espetaculoso" (כולל להיות ערב שאלון של תפיסת השחיתות), אנשים יכולים להביע דעות שאינן נתמכות במציאות שלך, ביום יום, כדי שלו.
מגמה של תפיסה שלילית יותר על המדינה שלהם היא הרבה יותר נפוצה בקרב תושבי מדינות העולם השלישי. זו הרגשה די מזיק לאזרחי אותן מדינות, אשר מוביל אותם להכפיש את עצמם, לחוד או ביחד, אבל היתרונות כי המתחרים שלה. למימוש ההטבה, רבים מהם לעודד תחושה של ביטול עצמי, מה הופך אותם הזדמנויות טובות ועסקים.
בסיום מאמרו, אמר אברמוביץ' את הממצאים על התפיסות של שחיתות יש לפרש בזהירות, "זה אומר הרבה על התופעה האמפירית של שחיתות".
שלא כמו אברמוביץ', לעומת זאת, חושב כי בהתחשב במשבר הכלכלי הפוקד כיום בעולם הגלובלי שלנו, אנו יכולים להסיק כי אוכלוסיות של מדינות עניות יותר פגיעים יותר שחיתות קטנוניים - שהוא קל יותר להציג - בעוד אוכלוסיות של מדינות עשירות הם נתונים לחסדיהם של השחיתות הגדולה (או שחיתות פוליטית, שהיא דוגמה חוזרת יפן), או שחיתות מערכתית במוסדות הפיננסיים הגדולים שלה.
על פי מחקר שנעשה לאחרונה בהזמנת מרכז התייחסות לטובת הציבור (נכה), הבנק המרכזי של אוניברסיטת Minas Gerais, ווקס מכון Populi הסקר, 75% מהנשאלים לא היה גידול השחיתות כשלעצמה, אבל מספר מקרים מאומתים.
לדברי פרופ 'פרננדו Filgueiras, חוקר במרכז ההתייחסות של האינטרס הציבורי ", גם העניים ביותר וגם העשיר ביותר להבין כי השחיתות בברזיל גדל עקב עבודה מוגברת של מוסדות הבקרה, במשטרה הפדרלית בפרט." הוא מוסיף, "ללא כל קשר אם המעמד האזורי או חברתי, עלייה זו מתרחשת השחיתות הנתפסת מכיוון שהוא כבר אינו" מטואטא מתחת לשטיח. "
זה גם מה שזה נראה.

קדימה כדי להילחם בשחיתות עם הפעולות שבוצעו על ידי המדינה
פרננדו Filgueiras מצא כי חסמי צמיחה של שחיתות הוטלו, לא רק בברזיל אלא גם במדינות אחרות באמריקה הלטינית, כמו גם במדינות האיחוד האירופי. אבל הוא מזהיר מפני השחיתות הגוברת ביחסים בינלאומיים, בעיקר במסחר: "אנחנו יודעים מעט מאוד על היחסים של ממשלות קונגלומרטים בינלאומיים גדולים, אזור רגיש כמה פקדים."
כדי הכללי מבקר (CGU), הדרך הטובה ביותר להילחם בתופעת השחיתות היא לשלב העונש עם מניעה, כי עונש אפילו, במקרים חוזרת.
בין אמצעי מניעה הוא יצירת מיפוי והערכה של תחומי הסיכון הגדול ביותר של שחיתות וליישם צעדים כדי להפחית את המקורות הפוטנציאליים שעלולים להחליש מוסדות ציבור.
"מה ברזיל צריך לעשות כדי להילחם בשחיתות באופן יעיל?" זה היה בשאלה זו, האתר Universo Online (UOL), שנוצר בפורום באינטרנט, שם הם פורסמו כבר חודש וחצי, בערך 2000 ביקורתי בנושא. בסקר שנערך על ידי חשבונות פתוחים על דברים אלה, היה ברור כי האינטרנט הוא הכוח המחוקקת המושחת ביותר. עם זאת, הכותרות האחרונות בדבר האזנות סתר ו שחרורו של הבנקאי דניאל Dantas גם מתכוון לכך את האמינות של הרשות השופטת היתה מזועזעת: 51% של תגובות הקשורות בשחיתות של פעולה פוליטית, ובמיוחד של משפטנים הברזילאי.
כדי למגר את השחיתות, 11% ממליצים החינוך, ואילו 10% סבורים כי המדינה אינה פתרון.
עבור 1985 מהמשיבים (82% בסך הכל), חסר חוקים חדשים עם עונשים קשים ומעלה, ביקורת ברורה של המחוקק.
לגולשים רבים הביעו את חוסר שביעות הרצון שלהם עם הביצועים של מערכת המשפט, המחייב, למשל, נהיגה במהירות מופרזת בבית המשפט כי הנאשמים עשירים, שנגדו יש ראיות חזקות של השחיתות, אינם נשכרים על ידי החלטות של בית המשפט העליון.
לגבי אחריות אישית המשיב 1 קובע: "אני עובד הציבור ואני רואה כמעט כל יום שרתי שימוש בחומר עבודה לשימוש פרטי יש מיליוני שרתים בארץ אם כל אחד משתמש דף נייר ליום מיוחד זה. השירות יהיה עוול גדול לחברה ", הוא מזהיר.
באשר לחינוך, גולש אחר אמר למנוע שחיתות הנציח יש דוגמה טובה להתחיל לקחת הביתה. ולשמור ברחובות, בבית הספר, בבית וכו 'העבודה.

מסקנה
"שחיתות היא בזבוז כסף ופוגעת בזכויות אדם."
ברק אובמה
השחיתות אינה תופעה חדשה, אבל זה עוזר להסביר כיצד אפילו האימפריות הגדולות למצוא התבוסה שלהם כאשר הם לא מצליחים לערער את השחיתות.
לגבי רמות של שחיתות, לעתים קרובות יותר מאשר לשפוך אור על הבעיה האמיתית העולה הוא תחת זכוכית מגדלת, יצירת גל של שקרים שנועד להכפיש מאורגן, ראשית, המוסדות העיקריים עד שהמדינה תהפוך לדבר שאינו ניתן לשליטה. עם חוסר האמון הזרוע בין בני החברה, הוא הופך להיות חלש כדי להילחם לתחלואים שתוקפים - בעוד אחרים מתחזקים.
אני לא מאמין כי השפעה זו עלולה להתרחש בברזיל היום. אני חושב שחלק משמעותי של החברה הברזילאית היא בוגרת מספיק כדי ללמוד לזהות את הבעיות האמיתיות של המדינה ולהילחם בהם.
אני מסכים כי החינוך הוא המניעה הטובה ביותר - אבל לא זה שיש לנו רוב מוסדות החינוך. המודל הדומיננטי של החינוך לא הכין את הצעירים לחיים - בתוך החברה ו / או מקצועי. אדם היה נתון לחסדיו של השפעות לא מוסריות, לא מוסרי, לא מוסרי, והתוצאה הייתה אלימות בני נוער, שמאמינים שכל דבר יכול לבלבל את חירות עם פריצות רשיון, עם משחק פרוע, לא מכובד ולא אחראי. אדם בלי חוש ערכי מוסר וערכים אתיים נמשך בקלות לתוך העולם של שחיתות. למה לא פיתחו כבוד עמיתיהם האזרחים, כי אין להם מודעות לתוצאות מעשיהם של נזק חמור ובלתי הפיך שיכולים לגרום שאיפה מוגזמת לאנשים אחרים והחברה בכללותה.
יש לציין כי האתיקה וצביעות הוא לא מוסר עקביים שווא, ביטוי של רגשות, או המעלות, כי באמת יש לא - הוא רעיל ביותר לדמוקרטיה. אם הפילוסופים הגדולים אתונה - סוקרטס, אפלטון ואריסטו - לא ראה בדמוקרטיה מיטב התוכניות היא כי היתרונות שלה מורגשות באופן מלא רק אם האזרחים לדעת אם הוא מוביל - דרך המוסר. כי דמוקרטיה מושלמת רק כאשר האזרחים לדעת את המשמעות וההנאה מרגיע להיות מונחה על ידי ערכים מוסריים כמו - צדק, יושר, תבונה, חופש, אחריות, יושר, כבוד.
ללא אתיקה, מערכת יכול להשתנות על ידי הדמוקרטיה רודני אכזרי, או החופש שהוא נותן מעוותת רשיון וסובלנות הופך אדישות לכל מה שקורה לסיבוב על, להביא פטור מעונש מתפתח כתוצאה בלתי נמנעת של חוסר אמון הכול בכול . המשטר אינו יכול להצליח ללא ביטחון של אנשים במוסדות והן עמיתיהם האזרחים.
זה מה המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי הוא ללמד אותנו.
על ידי סילביה Lucilia לופז

שחיתות ואתיקה בברזיל בעת אירועים מרכזיים

שחיתות ואתיקה בברזיל בעת אירועים מרכזיים

הטקסט המשמש כבבואה על השחיתות מתגאה בפינות שונות סטראטוספאריך של החברה על ידי בחירת לא כיתות, המינים, מגדר, מוצא אתני. טקסט באיכות הטובה ביותר, במיוחד כאשר ברזיל החיים, קרוב לביצוע שני אירועים גדולים בעולם שבו נראות הופך השלטת. הטובים והרעים של האומה שלנו לפרוח ויש לי אחריות ומחויבות לעשות טוב יותר ללא רווחים תאוות הבצע לא חוקיים על ידי ביצוע פעולות בניגוד למוסר הציבורי. טוב לקרוא.

הקדמה
מסמך זה מנתח את בעיית השחיתות בברזיל, וכתוצאה מכך, לענות על השאלות הבאות:
* שחיתות עולה או יורדת?
* עם המדיניות והפעולות מיושם כיום על ידי המדינה הברזילאי, הוא מסוגל להתקדם במלחמה בשחיתות?
לשם כך, אנחנו מרגישים את זה חכם להגדיר מה היא שחיתות על הסף.
שחיתות



לדברי מיכאליס - מילון המודרני של השפה הפורטוגזית, שחיתות טווח (נגזר corruptione לטינית) יש את המשמעויות הבאות:
1: פעולה או אפקט של משחית, פירוק, ריקבון.
2:, שחיתות דמורליזציה, הוללות.
3: פיתוי.
4: מתן שוחד.
יש לציין כי אף אחת המשמעויות שלה בטווח יש השפעה חיובית או מגן, להקל או לפשט: משמעות מזיקה תמיד, אגרסיבי, או לנטוש, מזיק, מזיק, סיבוך.
לגבי תופעות של שחיתות תמיד פעולה או השפעה של אשר עושה עוול לא רק לאדם, או לקבוצה מסוימת, אלא על החברה כולה, על כל האומה.
על פי החוק, החוק הפלילי קובע כי השחיתות יכולה להתרחש בשתי צורות:
- שחיתות לאחרונה: מאופיינת התנהגות או הבטחה להציע יתרון מופרזת עובד ציבור כדי etermina לו להתאמן, להשמיט או לעכב כל פעולה רשמית.
אלה הפשע בפועל מי משחית, שמציע מבטיח או כל יתרון בלתי הולם.
הפשע מתרחש גם אם רשמית לא לקבל את ההצעה;
- שוחד, כאשר הן מבוצעות על ידי פקיד הציבור אשר מזמין או מקבל, לעצמו או לאדם אחר, במישרין או בעקיפין, שום יתרון לא נאות או מקבל ההבטחה של יתרון כזה.
על מנת לצאת תפקיד ציבורי, רשמי או בקשות או מקבל שוחד או הציע לרכוש מעשים בפועל, כי הם באחריותכם.
עם זאת, במונחים רחבים, שחיתות יכולה להיות מוגדרת כ "תופעה שבה הסוכן נלקח לפעול באופן שונה מן הדפוסים המבוססים על מנת להקל על האינטרסים הלא חוקיים או לא לגיטימי." לכן, לא התאמן רק על ידי עובד ציבור ", אלא גם עשוי לנבוע בפרט." תלוי במקרה, שחיתות מתבצע באופן בלעדי על ידי זה או אחר. דוגמאות של השערות אלה:
- אדם מציע שוחד או יתרון אחר, אך העובד אינו מקבל;
- או בקשות ציבור שוחד, אלא אדם מסרב לספק אותו.
באופן כללי, שני השחקנים - corruptoecorruptor - העבודה הגדרת השחיתות, הן עושות שימוש המדינה, שלא כדין, כדי להשיג יתרון לא הוגן.
עם זאת, להגדיר כל מצב שיכול להיות מסווגת השחיתות היא לא משימה קלה.
"תשלום שוחד בתוך המדינה או בעסקאות בינלאומיות, מסחר השפעה, ניצול לרעה של פונקציות, העשרה בלתי חוקי, שוחד במגזר הפרטי, הלבנת כספים ושיבוש הליכי חקירה" - הם מעשים, באופן כללי, המוגדרים פשעי שחיתות במדינות שונות.
אבל כדי למנוע התנהגות לא ייכלל, הטקסטים של אמנת האו"ם נגד שחיתות אמנת daConvenção האמריקאי נגד השחיתות, יש לא מוגדר היטב, אבל להביא מעשים למופת של שחיתות שיש להתייחס אליהן כאל.
כך, שני הסכמים ובכך להבחין בין סוגים של שחיתות:
- שחיתות פטי: מה שקורה בביצוע פעילויות יומיומיות של עובדים, כאשר יש להם מגע ישיר עם הציבור. דוגמה: שוטר המקבל סכום כסף לא לקנוס אזרח שהיה במהירות מופרזת. בסוג זה של שחיתות, את סכום הכסף המעורבים הוא קטן יחסית, והשפעתם להשפיע בעיקר לעניים;
- השחיתות הגדולה, אם כי קשור יותר לשלב שבו היא מתרחשת מאשר סכום הכסף מעורב, זה סוג של שחיתות שביצע, כן, משאבים רבים יותר מאשר שחיתות לכאורה קטנוני. עסקאות נחשבים יותר בקנה מידה גדול, ובדרך כלל מתרחשות כאשר בכירים ציבור יש את הכוח להחליט על הקצאת משאבים ציבוריים, נהנים מהמצב הזה. השחיתות בטווח הגדול הוא נפוץ כמו שם נרדף לשחיתות פוליטית;
- שחיתות מערכתית: זה חל על מוסדות שהפכו את השחיתות חלק בלתי נפרד מן העסק שלהם. לכן, הוא אמר כי יש שחיתות מערכתית כאשר הנהלים של מוסד כבר לא operationalized פי כללים פורמליים. עם מובנים היטב רשתות של שחיתות, קשה לזהות את הקשר בין מעשיהם של פקידי ציבור התגמולים, אשר מעכבת דיכוי. לכן, זה דחוף לאמץ מדיניות כדי למנוע שחיתות.
ההשפעה של שחיתות מערכתית קשה למדוד, לא רק משום שהיא כרוכה האמון של האזרחים במוסדות ציבוריים, אלא גם השפעה "שלילית, הרעיון של מדינה כמוסד האחראי על עיצוב ויישום מדיניות ציבורית כדי לשרת את האינטרסים של אזרחים. "
לאחר שכבר הפך מערכתית, יש צורך לבחון מחדש את הבעיה היא לזהות את הגורמים לה הם תרבותיים, éticasouinstitucionais.
על התרבות הפוליטית מתייחס פרקטיקות פוליטיות מוסדות, נורמות ומסורות. כך, לפצות את התרבות הפוליטית של כל יחידה חברתית (קהילה, מדינה, מחוז, אזור, שכונה קבוצה חברתית):
- המכס להפיץ בקרב תושבי הארץ;
- ידע האזרח על מוסדות ונהלים פוליטיים;
- מגמות התנהגות חברתית (כגון אמון, "דרך" וכו ').
- הסטנדרטים - ". חובתו של אזרחים להשתתף בהחלטות פוליטיות או חובה של עובדי ציבור לכבד את כללי המינהל הציבורי"
אמנם חשוב, אנחנו לא יכולים להצביע על תרבות פוליטית הקובע הבלעדי של השחיתות במדינה.
מובן מבעיה תרבותית חוסר אמון האזרחים יש באפקטיביות של המדינה לספק פתרונות לבעיות שלהם. מאמינים כי על המדינה יהיו ביצועים משביעי רצון, אזרחים לנקוט פעולות שוחד או אחרים הכרוכים בכל אחד הפנים של שחיתות.
אמנם אין קשר סיבתי ישיר הראיות הקיימות עולה כי אמון נמוך רמות של שחיתות קשורים. כלומר, במדינות בהן יש אמון פוליטי, מוסדות חדשים - כולל אלו שנוצרו עבור שליטה רבה יותר של שחיתות - למעשה קיימים וליצור את האפקט הרצוי.
לפיכך, בחינת הקשר בין השחיתות הפוליטית וחוסר אמון, המסקנה היא כי הן רמות השפעה רמות של שחיתות פוליטית, כמו חוסר אמון זה משפיע על רמות של שחיתות. לפיכך, גם עובד ציבור - ידי השארת מושחת - מגביר את חוסר האמון של האזרחים במוסדות ציבוריים כמו אזרח, לשחד מעשים ציבור להנציח את השחיתות.
שחיתות הפקרות: איך פיליפ Guatimosim Maciel מציין במונוגרפיה שלו - שחיתות למאבק בברזיל: אתגרים וסיכויים - אם כי מספר רב של הגדרות של שחיתות, לכולם יש מכנה משותף אחד: אי החוקיות.
החוקיות של השחיתות הוא קצין הציבור, השקיעה עם כוח משפטי לבצע את תפקידיו, מספקים יחס מועדף תמורת שוחד. או לבצע שירות, את הכללים, יהיה אסור להציע. כמו הבנה של Transparency International (גוף לא ממשלתי שמטרתו להביא לשינוי שהעולם הוא ללא שחיתות), ההשערה הראשונה, יש לנו שחיתות על פי הכללים, ושנית, שחיתות בניגוד לכללים.
לדברי מיכאליס מילון, זה נחשב שוחד, עבירה של פקיד, בתרגיל תפקידו או בגללם, לקבל תגמולים או הטבות להשמיט בפועל של חובות תפקודית שלהם, על חשבון אחרים
כאשר אנו בוחנים את המקרה הספציפי של ברזיל, יש להוסיף באופן בולט פטור מעונש, כי זה בוודאות כי איש ציבור מקבל העסקה או הסחר עם corruptor. תוצאה בלתי נמנעת של טופס זה הערמומי של השפעה, בדרך כלל לא חוקי, לא חוקי לא חוקי, ללבוש היא התכונה החשובה ביותר של המערכת הפוליטית: הלגיטימיות שלה. שכן, כפי הובהר מדען פוליטי, פרננדו Filgueiras, מחבר דמוקרטיה שחיתות, לגיטימציה לשחיתות להיות סוג של פעולות לא לגיטימיות של גורמים פוליטיים, הוא הופך להיות "חוסר הלגיטימיות שלו, הוא אינו כפוף הצדקה ציבורית". אחרי הכל, אין שום דרך להצדיק את הסטת הכנסות הממשלה הזרימה של ההכנסה הלאומית של חברי הממשלה להשגת הטבות אישיות, הישגי עושר או מעמד, כאשר זכות זו ניתנו שלא על פי חוק.
Filgueiras מאמין שאם אנחנו רוצים לדון באופן פומבי את נושא השחיתות, אנחנו צריכים לדון בנושא הלגיטימיות "באופן רחב יותר," כי יש משבר הלגיטימציה בדמוקרטיות עכשוויים. בעקבות משבר כזה, הדיון לא צריך רק לשאוף לתקן את המצב, אבל הדמוקרטיה עצמה, שכן, אחרת, זה יהיה בלתי אפשרי לקדם את הפיתוח של המערכת הפוליטית.
עבור פרננדו Filgueiras, שחיתות יכול לקחת ארבע צורות:
- מדיניות, כאשר הנושא המרכזי הוא להבחין בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, ומביא לידי ביטוי את הרעיון של הגינות;
- תרבות, כאשר היא מקושרת, למשל, שאלת שלמות;
- חברתי, ולכן כאשר מדובר בשליטה של כוח המדינה;
- כלכלי, למעט התחום הפרטי מיוצגים על ידי הנהלת החשבונות והונאה כספית.
עבור מדען פוליטי, אם כי התקדמות רבה נעשתה ביחס לקבוצת הביקורת מוסדיים שחיתות (לדוגמה, כדי לשפר את העבודה של המשטרה ובתי המשפט של חשבונות), והוא כבר נושא מרכזי באמנות בינלאומיות שונות, חוסר דמוקרטיות עם הרעיון של ערכים ציבוריים. כלומר, מלבד לדון בשחיתות בממד המוסדי שלה, Filgueiras סבור כי יש להמשיך בדיון גם בחברה כולה, כי "השליטה בשחיתות לא יכול להניח רק על ידי המדינה, עלינו לחשוב במונחים של ערכים ציבוריים.".
לגבי השקיפות, הוא רואה חידוש חשוב מאוד, אבל גם צריך לחלחל הפרסום. במובן זה, Filgueiras טוען כי השקיפות יש "מחויבות החברות כולו, לא רק המדינה."
ערכים
אנחנו מדברים על ערכים ציבוריים, אבל מה יש להבין בערך?
היוונים הבינו לפי ערך השירות הן כמו מחיר של משהו, או אפילו ביצועים טובים או ייצור של משהו.
בתחום הפילוסופיה, המונח שימש לראשונה על ידי הסטואיקנים, שטענו סיבה להיות "מסוגל לתפוס את הערכים מצביעים על דרך בטוחה כדי לבצע היטב את כיבוש האושר." ערך, אם כן, מה היתה התוצאה של בחירה מצד הרצון האנושי, מואר על ידי התבונה. באשר הסטואיקנים שהיה חשוב לחפש אינדיקטורים חיים עבור הוגן, ישר ומאושר, הערך היה מעל הכל - טוב - אתית, לא כלכלית, אמנותית או אחרת. רצון, מונחה על ידי אור התבונה, תמיד לבחור בטוב.
במשך מאות שנים, עברה בערך להבין הכל אם אתה מעדיף או רוצה - גם מחוץ לתחום האתי.
בדרך כלל, נהוג לבחון את ערכי המוסר והערכים המוסריים אותם, אבל יש הבדל דק בין השניים:
- ערכי מוסר, המתייחסים כמה חברה או אדם מבין שמה הלכה למעשה את הרעיון של טוב ורע;
- ערכים אתיים: הדאגה לאדם אדם - נחשב בכבוד שלה.
עידון נעוצה בעובדה, כי למרות האישור אדם או חברתית, אשר נחשב טוב מבחינה מוסרית יכול להיות מעורר התנגדות מוסרית. הרגלי מושרשות, כמו למשל הדרך הברזילאי, יכול להיות אפילו מקובל מבחינה מוסרית, אבל - אתית - ראוי לגינוי.
ב, דאגה הפוכה, כבוד על המהות, תלוי מה יכול רק להעריך חיצונית (המראה החיצוני, מעמד כלכלי, מעמד חברתי וכו '.). לכן, ערכי המוסר הם אלה המתייחסים ליחס של האינדיבידואליות שלהם הן באופן אישי והן במימד החברתי שלה. לשעבר: עסקים אשר מתחמקת מסים נוגד את כללי האתיקה כי, בעיקר, מערערת את טובת הכלל, כלומר בכך שלא ליישם את הערך האתי, לא לבצע את טובת האנשים החיים בחברה.
כמו רוב החוקרים מאמינים כי ערכים מוסריים להתקיים בכוחות עצמם - וזה מוטל עלינו לגלות אותם. לכן, החינוך הוא הכרחי ללמידה בכלל חיוני גם הרכישה של ערכים מוסריים.
וכך עם האדם האנושי הוא מטאפיסיקאי ענק, המורכבות והעושר יוצאת דופן, העשיר גם ערכים אתיים. אלו יוצאים מן הדרכים השונות בהן אדם עומד בעולם, בכל הקשור עצמה ואחרים. להיות מוסרי, אם כן, פירושו לכבד את דרכים רבות להיות ולדווח לאדם - בין אם נחשב בנפרד או ביחד.
כמה ערכים אתיים הם חיוניים שאין לו תחליף - צדק, יושר, אהבה, חוכמה, חופש, אחריות, יושר, כבוד - וכל אחד מהם מייצג עיקרון מוסרי, כלומר, קריאה לפעולה.
אתיקה: שחיתות יכול להיחשב לבעיה של סטייה מוסרית?
אבל מה שבסופו של דבר אתיקה?
בעוד רבים להעסיק את תנאי - מוסר ואתיקה - ללא הבחנה, פילוסופיה של המוסר להבחין באופן ברור:
- מוסר השכל: מפגש של מנהגים או הרגלים של אדם או כמה אנשים, מונחה על ידי עיקרון כללי מאוד של "טוב" או "הנכון";
- אתיקה: המדע והאמנות של ההתנהגות האנושית.
על פי השקפה זו, מוסרי המשותף לכל הגברים, אם כי לא כולם מסוגלים לפתח ביקורת על תוכנו. ב"אתיקה מתאים למשימה זו.
בעימות בין חוק למוסר, אתיקה, יש לנו בתחום המוסר, הלחץ של החברה כדי לגרום לך לפעול בדרך מסוימת, על נחלתם של החוק, הכללים נאכפים הכפייה כך, רומז ציות מה נדרש, לפי אתיקה - אוטונומיה, כי המעשה לא להיות מוכתבת על ידי לחצי חברתית או משפטית - המצפון אלא רק על ידי הפרט. זהו ציות מה לא נדרשת.
לפיכך, אתיקה הוא האיש אינו פועל כך מזיק לאחרים מחשש לעונש, אבל מי שלא עושה זאת להיות מודעים לכך פעולות כפוף, יושר הגינות, אחריות כבוד, כנות, לא רק לגרום סיפוק ידי חובה , אבל יכול להיות דו קיום בריא אדם.
אחת המשימות החשובות ביותר של אתיקה כמו מדע היא לחפש את הסיבות אדם לחיות את הרעיון גם כן. בחיפוש אחר תשובות, היו תורות מוסר שונות, מחולק לארבעה קווים עיקריים של האתיקה את:
- אתיקה של עניין או תועלתנות: את השורה, התיאוריות טוענים כי המטרה העיקרית של הפעילות האנושית היא להשיג תועלת מרבית או השירות. זה מחולק:
האגואיסטי, התועלתנות, לפיה רווחת היא המטרה הסופית אליה יש להגיע. האמת אחת, לא תהיה מוחלטת: הכל יחסי - האדם באותו רגע, קבוצה של גורמים ונסיבות. אמנם גינו על ידי רוב ההוגים של כל הזמנים, תמיד היה אחד מקובל ביותר התאמן, במיוחד בעידן המודרני;
- התועלתנות אלטרואיסטי או חברתי, אשר טוען שיש לנקוט החלטות להשפיע בצורה חיובית על אנשים רבים ככל האפשר, ללא קשר נטל שעלול להיגרם על אדם זה או אחר או מוסד. נציג המשמעותי ביותר שלו, ג'רמי בנת'ם, דגלו את עקרון השירות הוא הסיבה היחידה, כי מעשה או אולי יש מחויבות מוסרית;
- פרקי חובה: להגן על התזה כי יש תמיד שואפים לפעול - ומעל לכל - כדי למלא את החובה המוסרית, גם אם במחיר כבד. הם מבוססים על הטענה כי, בתחום האתי, ערכו של אדם הוא מוחלט. אם את הסיפוק של הישג גוברת על כל אי נוחות פיזית או הפסד כספי, הוא רק משום כבוד שלנו היא המעלה הגדולה ביותר;
- אתיקה של המצב (או יחסיות) טוענים כי הם חייבים לפעול כדי - ומעל לכל - כדי למלא את חובתו המוסרית. לצורך כך, מאמצים חייב להיות מונחה על ידי הסכמה של הרוב או את המצב יש להעריך כל כך את ההחלטה נקבע על ידי התנהגות מוסרית. מה היה אתמול טוב הוא לא בהכרח יותר היום. מה עכשיו כנראה לא יהיה מחר או מאוחר יותר.
- סגולות אתיות: חתמה על הטענה כי השכל חייב לקבל עדיפות על פני היצרים, התשוקות והאינסטינקטים. המעלות את זויפו על ידי פעילות גופנית קבועה של שליטה עצמית: כלומר, אדם מוסרי אינה נובעת מעשה מוסרי חד - אבל אופי קבוע לתרגל מה טוב והוגן.
ללא קשר לאפשרות אתית נבחר, הבחירות שלנו יש השלכות בכל תחומי ועל חיינו - בבית, ברחוב, וכו 'בחברה. אבל, לנו לסווג את פעולות האדם בהקשר של אתיקה, זה דחוף כי שלוש דרישות בסיסיות מתקיימים:
- חופש, מעשי האדם צריך להיעשות כמו המצפון חופשית;
- מודעות / ידע: במובן מסוים, כבר מציגים במצב הקודם, קובע כי מעשה האדם עם הידע והמודעות על ההשלכות האתיות של מה שאתה עושה;
- תקן: חייב להיות סטנדרט מוסרי המציין כיצד לנהוג במצב נתון.
אלה הם תנאי טרנסצנדנטלי פעולה במישור האתי, שכן, עם מידה זו או אחרת, להקדים וללוות את הפרקטיקה שלהם.
בימינו, סופרים פוסטמודרניים יש גזר "מותו של אתי," החלפת אסתטית ואתית חגגו את "שחרור סופי" כי תבוא. עבור אלה, בין אם עיתונאים או אנשי אקדמיה, הפוסטמודרניזם מביא לשחרור מן המוסר, ללא חובה מפרקת את האחריות המוסרית.
אחד התומכים החשובים ביותר של קו מחשבה זה הוא הפילוסוף הצרפתי ז'יל Lipovetsky, אשר בספרו "בין השמשות של חובה", הוא הציע לנו להיכנס סוף סוף את עידן פוסט חובה (l'אפרה devoir), הודעה העונה deontological, כי ההתנהגות שלנו היה משחרר הדיכוי של השרידים האחרונים של "inifinitos חובות", "מצוות" ו "חובות" מוחלטים. הרעיון של הקרבה עצמית היתה חסרי הזכויות, אנשים כבר לא מגורה ולא מוכנים לזרוק רדיפה של אידיאלים וערכים מוסריים אתיים בפעולה, לשים בצד את האוטופיות הפוליטיות בעבר ואלה היו אידיאליסטים הוא הפך פרגמטי. אינדיבידואליזם ללא נקיפות מצפון, טהור, המבקש חיים טובים, מוגבל רק על ידי דרישה של סובלנות. זה היה, אחרי החובה, המוסר רק להודות ירידה מאוד "מינימליסטי" וב. מצב "חדש לגמרי", על פי Lipovetsky, והוא יעץ לנו לחגוג את החופש שהוא בהחלט יגיע.
חשיבה ביקורתית בדרך זו, הסוציולוג הפולני זיגמונט באומן, על האתיקה הפוסט שלו, על ידי הצגת שאלות Lipovetsky מה הוא צריך להסביר איך להסביר. כי אם היום אנחנו מתמודדים עם החיים שם טהור "הוא" שאינו מונחה על ידי כל "חובה", את התפקיד של הסוציולוג היא להראות איך הוא הצליח desencarregamento של ויסות מוסרי. יש גם לא לקבל משהו נכון רק בגלל שהוא קיים.
עבור באומן, היה נשאר לראות אם עוברים postmodernity "לסיפור כמו בשעת בין ערביים או התעוררות של המוסר."
גם זיגמונט באומן בספרו מציג מחקר של שכנוע רב עוצמה. עבור הסוציולוג, "הנושאים הגדולים של המוסר - כגון זכויות אדם, צדק חברתי, איזון שלום בין שיתוף פעולה עצמית, הטענה וסינכרון של התנהגות אישית וקולקטיבית רווחה - איבדו אף אחד אקטואליות שלה רק צריך לראות. . וטופלו בדרך חדשה ", הוא מתאר את החברה בת זמננו כמו" "מודרני" בכך שהוא מנסה בלי סוף ללא הועיל, "לאמץ את הבלתי נתפס", החלפת המגוון עם אחידות, ואת האמביוולנטיות במטרה ברורה ושקופה - ולנסות לעשות את זה, מייצר כל הזמן עוד אוגדות, גיוון והאמביוולנטיות מאשר כי נפטר. "
בשלב זה, היינו מוסיפים כי ההרמוניה אינה בהכרח אחידות. אנחנו יכולים להיות שונים - כפי שאנחנו באמת - ו אינטראקציה חברתית בריא, הרמוני. וזה קיום של שלום, כדי להכיר בזכותם של אחרים יש דעות שונות או אפילו בניגוד גמור שלנו, לא כדי לעורר את צורות שונות של דעות קדומות, גזענות (בין המינים, בעיות גופניות ההבדלים וחוסר סובלנות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים) לדרוך "דרך האמצע", ללא אינטרסים משותפים טובים הפרט להכריע בלי זה לעכב את ההמשכיות של קבוצות חברתיות ואפילו את המין האנושי.
לעשות מה שהם חושבים או עושים מה אתה חושב על זה?
אינדיבידואליזם מלא בחשבון לא רק recussássemos סולידריות, אבל אנחנו באמת יכולים להסתדר בלי זה. אבל האמת היא שאנחנו יצורים חברתיים וההתפתחות שלנו - הנוחות שלנו - תלוי בצד השני. נושאים לא ניתן לבצע leakproof או חלקים הפועלים בנפרד זה מזה. עלינו לפעול בסולידריות ואחראי לשלומם של בני החברה. אנחנו לא יכולים לברוח מהעובדה שכולנו interdependemos. אנחנו יצורים בודדים בעלי איכויות שונות וכישורים וגם בגלל הייחודיות שלנו. אבל תחושת individualization על היעלמותו של קשרים חברתיים, מלבד קיומה של קבוצות חברתיות שונות, לא מונע מאיתנו לפתח איכויות שלנו ואת הכישורים והניסיון ורגשות שונים.
אמנם יש עדיין ראשי המדינות והממשלות על מנת להגן, וכך גם מרגרט תאצ'ר, כי "יש משהו שאתה יכול לקרוא" החברה ", יש רק את הממשלה ואת המשפחות," כי גברים ונשים כפרטים חייבים למצוא פתרונות לבעיות שנוצרו על ידי הפרט חברה בנפרד, כדי ליישם אותן בעזרת ומשאבים הפרט, שהוא לא רק חסר תועלת, אך יעיל להצטרף כוחות הכפפת פעולות בודדות למטרה משותפת. הוא זוהה בטעות ערכים ואידיאלים מוסריים עם הרעיון של מדינת הרווחה.
המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי מכריח מדינות להצטרף, כי אם הבעיה נוצרה בנפרד, אשר כעת מגיע אל העולם הגלובלי כולו (אותה נוסחה היה לייצר רווחים פרטיים נסיקת, היום מייצר הפסדים חברתיים), הפתרון אינו נראה הממונה על אומה אחת.
תוכנית הפעולה היא G20 קצב בטוח יישום

להגדיל או להקטין שחיתות
על פי מדד השחיתות תפיסה, אשר מדי שנה מיוצרים ושוחרר על ידי Transparency International (TI - ארגון לא ממשלתי שמטרתו העיקרית היא המאבק בשחיתות), ברזיל נחשבת למדינה עם בעיות חמורות של שחיתות.
למרות המקום מדי שנה, הנושא של שחיתות סדר היום העולמי, מדדים אלה יש לנתח ולפרש בזהירות כי הם לא לכמת השחיתות - פשוט למדוד את התפיסה של אנשי עסקים ואנליסטים יש שחיתות בכל מדינה הנסקרת. המדדים ולכן לא מודדים - אובייקטיבית - את השחיתות, אבל כולה של רואה החברה - באופן סובייקטיבי - תופעה זו בכל מדינה.
בכל שנה, יותר מדינות מוערכים ונתן להם הערות, החל אפס (מדד המרבי של שחיתות) ל 10 (שער מינימום).
אבל הביקורת מופנית ICP:
- אין שום ערובה לכך את הדעות שנאספו לייצר מדד עצמאיים זה מזה - וככל הנראה הם לא. ולכן, הדעות המובעות אינן משקפות ניסיון אישי, אבל שמעתי את הדעה של אחרים;
- יש את האפשרות להשפיע על נטיות אידיאולוגיות "עלייה" או "נפילה" של השטרות. וצ'ילה מובא כדוגמה, כי מרגע שהמדינה הזאת מיושר מדיניות הסחר שלה עם ארה"ב, המשיך לנצח עמדות במדד. אם כך, איך ההערות מונפקים עשויים להיות מזוהמים על ידי סוג של חסות, לספק הגנה או העדפה על ידי בעיה אידיאולוגית;
- שחיתות או לגדולה קיבל לאחרונה בתקשורת על מקרים בודדים עשוי להשפיע על תפיסת מהנשאלים;
- הוא גם מבקר את הנוסחה לחישוב קשה להקרין כי המדדים על הסדרה הסטטיסטית;
- עליות וירידות בדירוג לא יכול לשקף את השיפור או ההרעה בעולם האמיתי;
- שלמות של המוסדות לא מוערכים, ולא האבולוציה שלו במשך השנים. ואת הבנייה בפועל של מדד ניידות למנוע בקנה מידה.
קלאודיו ובר אברמוביץ' איך טוען במאמרו - הביצה תפיסות - כי הם המעשים הסודיים של שחיתות, חלק מצאו דבר לדווח על "נפח כולל של עסקאות בלתי חוקיות", מדידה ישירה הם בלתי אפשריים. באשר עקיף, כמו מדד המחירים לצרכן, עדיין אין בתוכן מידע אמין.
אבל מי עושה שימוש אלה מדידות עקיפות של שחיתות? הוא האמין כי משקיעים בינלאומיים, בעיקר משום שהם שינחה בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם. במדינות אלה שנחשבים המושחת ביותר הם פחות אטרקטיבי כי זה ידרוש עלויות עסקה גבוהות יותר, בפרט, ודאות גדולה יותר לגבי תקפותו של חוזים. אברמוביץ' אינטואיציה כי לעומת גורמים כגון עלות זמינות העבודה, עבודה, מסים, של חומרי גלם, תשתיות, תחבורה וכו ', שיקולים של שחיתות נוטים להיות די חברות בנות.
ולמעט משקיעים כאלה, אשר מדד המחירים לצרכן מעוניין יותר? האם תושבי המדינות השונות המופיעות יהיה מעוניין להיות מעודכן לגבי איך המדינה שלהם נתפסת על ידי נציגי תאגידים רב לאומיים - תמימים יותר או פחות מכל אחד אחר?
ובכן, ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית, נתן לשימוש שיעור כזה מדאיג: כי הסיוע הניתן על ידי USAID למדינות אחרות ייקחו בחשבון את תפיסת השחיתות הקיימת 1. כמו תוצר לנפש נמוכה לכל הערות נמוך במדד המחירים לצרכן הוא קשר סטטיסטי העיקרי קיים, קל להגיע למסקנה כי העניים ביותר תיפגע הכי קשה עם קריטריון זה. והנה, שוב, נראה לי כי התהליך כולו זיהום על ידי פטרונות שמטרתה תמיד ליצור את היחלשות יחסים אופקיים, אומה לאומה, להציע הרשאות מגורמים חיצוניים. למרבה הצער, את ההצעה של הרשאות תמיד זורע חוסר עניין של שיתוף פעולה בין הגופים ועל חסות לתחרות, כי בסופו של desenfrear מעלה להוביל להתנהגות לא אתית ביניהם. כתוצאה מכך, מנגנון להילחם בשחיתות, יכול להיות מעוות ולהפסיק לקדם אותו.
אבל בסופו של דבר, אנו יכולים להעריך אם חלה עלייה או ירידה שחיתות? ככל הנראה, אם אנו מבססים רק על ידי הגדלת התדירות של דיווחים על שחיתות התקשורת, אין לנו ספק כי המדינה נשלטת לחלוטין על ידי כנופיות רבות - דבר שאינו נכון. אבל, בהשפעת החדשות "espetaculoso" (כולל להיות ערב שאלון של תפיסת השחיתות), אנשים יכולים להביע דעות שאינן נתמכות במציאות שלך, ביום יום, כדי שלו.
מגמה של תפיסה שלילית יותר על המדינה שלהם היא הרבה יותר נפוצה בקרב תושבי מדינות העולם השלישי. זו הרגשה די מזיק לאזרחי אותן מדינות, אשר מוביל אותם להכפיש את עצמם, לחוד או ביחד, אבל היתרונות כי המתחרים שלה. למימוש ההטבה, רבים מהם לעודד תחושה של ביטול עצמי, מה הופך אותם הזדמנויות טובות ועסקים.
בסיום מאמרו, אמר אברמוביץ' את הממצאים על התפיסות של שחיתות יש לפרש בזהירות, "זה אומר הרבה על התופעה האמפירית של שחיתות".
שלא כמו אברמוביץ', לעומת זאת, חושב כי בהתחשב במשבר הכלכלי הפוקד כיום בעולם הגלובלי שלנו, אנו יכולים להסיק כי אוכלוסיות של מדינות עניות יותר פגיעים יותר שחיתות קטנוניים - שהוא קל יותר להציג - בעוד אוכלוסיות של מדינות עשירות הם נתונים לחסדיהם של השחיתות הגדולה (או שחיתות פוליטית, שהיא דוגמה חוזרת יפן), או שחיתות מערכתית במוסדות הפיננסיים הגדולים שלה.
על פי מחקר שנעשה לאחרונה בהזמנת מרכז התייחסות לטובת הציבור (נכה), הבנק המרכזי של אוניברסיטת Minas Gerais, ווקס מכון Populi הסקר, 75% מהנשאלים לא היה גידול השחיתות כשלעצמה, אבל מספר מקרים מאומתים.
לדברי פרופ 'פרננדו Filgueiras, חוקר במרכז ההתייחסות של האינטרס הציבורי ", גם העניים ביותר וגם העשיר ביותר להבין כי השחיתות בברזיל גדל עקב עבודה מוגברת של מוסדות הבקרה, במשטרה הפדרלית בפרט." הוא מוסיף, "ללא כל קשר אם המעמד האזורי או חברתי, עלייה זו מתרחשת השחיתות הנתפסת מכיוון שהוא כבר אינו" מטואטא מתחת לשטיח. "
זה גם מה שזה נראה.

קדימה כדי להילחם בשחיתות עם הפעולות שבוצעו על ידי המדינה
פרננדו Filgueiras מצא כי חסמי צמיחה של שחיתות הוטלו, לא רק בברזיל אלא גם במדינות אחרות באמריקה הלטינית, כמו גם במדינות האיחוד האירופי. אבל הוא מזהיר מפני השחיתות הגוברת ביחסים בינלאומיים, בעיקר במסחר: "אנחנו יודעים מעט מאוד על היחסים של ממשלות קונגלומרטים בינלאומיים גדולים, אזור רגיש כמה פקדים."
כדי הכללי מבקר (CGU), הדרך הטובה ביותר להילחם בתופעת השחיתות היא לשלב העונש עם מניעה, כי עונש אפילו, במקרים חוזרת.
בין אמצעי מניעה הוא יצירת מיפוי והערכה של תחומי הסיכון הגדול ביותר של שחיתות וליישם צעדים כדי להפחית את המקורות הפוטנציאליים שעלולים להחליש מוסדות ציבור.
"מה ברזיל צריך לעשות כדי להילחם בשחיתות באופן יעיל?" זה היה בשאלה זו, האתר Universo Online (UOL), שנוצר בפורום באינטרנט, שם הם פורסמו כבר חודש וחצי, בערך 2000 ביקורתי בנושא. בסקר שנערך על ידי חשבונות פתוחים על דברים אלה, היה ברור כי האינטרנט הוא הכוח המחוקקת המושחת ביותר. עם זאת, הכותרות האחרונות בדבר האזנות סתר ו שחרורו של הבנקאי דניאל Dantas גם מתכוון לכך את האמינות של הרשות השופטת היתה מזועזעת: 51% של תגובות הקשורות בשחיתות של פעולה פוליטית, ובמיוחד של משפטנים הברזילאי.
כדי למגר את השחיתות, 11% ממליצים החינוך, ואילו 10% סבורים כי המדינה אינה פתרון.
עבור 1985 מהמשיבים (82% בסך הכל), חסר חוקים חדשים עם עונשים קשים ומעלה, ביקורת ברורה של המחוקק.
לגולשים רבים הביעו את חוסר שביעות הרצון שלהם עם הביצועים של מערכת המשפט, המחייב, למשל, נהיגה במהירות מופרזת בבית המשפט כי הנאשמים עשירים, שנגדו יש ראיות חזקות של השחיתות, אינם נשכרים על ידי החלטות של בית המשפט העליון.
לגבי אחריות אישית המשיב 1 קובע: "אני עובד הציבור ואני רואה כמעט כל יום שרתי שימוש בחומר עבודה לשימוש פרטי יש מיליוני שרתים בארץ אם כל אחד משתמש דף נייר ליום מיוחד זה. השירות יהיה עוול גדול לחברה ", הוא מזהיר.
באשר לחינוך, גולש אחר אמר למנוע שחיתות הנציח יש דוגמה טובה להתחיל לקחת הביתה. ולשמור ברחובות, בבית הספר, בבית וכו 'העבודה.

מסקנה
"שחיתות היא בזבוז כסף ופוגעת בזכויות אדם."
ברק אובמה
השחיתות אינה תופעה חדשה, אבל זה עוזר להסביר כיצד אפילו האימפריות הגדולות למצוא התבוסה שלהם כאשר הם לא מצליחים לערער את השחיתות.
לגבי רמות של שחיתות, לעתים קרובות יותר מאשר לשפוך אור על הבעיה האמיתית העולה הוא תחת זכוכית מגדלת, יצירת גל של שקרים שנועד להכפיש מאורגן, ראשית, המוסדות העיקריים עד שהמדינה תהפוך לדבר שאינו ניתן לשליטה. עם חוסר האמון הזרוע בין בני החברה, הוא הופך להיות חלש כדי להילחם לתחלואים שתוקפים - בעוד אחרים מתחזקים.
אני לא מאמין כי השפעה זו עלולה להתרחש בברזיל היום. אני חושב שחלק משמעותי של החברה הברזילאית היא בוגרת מספיק כדי ללמוד לזהות את הבעיות האמיתיות של המדינה ולהילחם בהם.
אני מסכים כי החינוך הוא המניעה הטובה ביותר - אבל לא זה שיש לנו רוב מוסדות החינוך. המודל הדומיננטי של החינוך לא הכין את הצעירים לחיים - בתוך החברה ו / או מקצועי. אדם היה נתון לחסדיו של השפעות לא מוסריות, לא מוסרי, לא מוסרי, והתוצאה הייתה אלימות בני נוער, שמאמינים שכל דבר יכול לבלבל את חירות עם פריצות רשיון, עם משחק פרוע, לא מכובד ולא אחראי. אדם בלי חוש ערכי מוסר וערכים אתיים נמשך בקלות לתוך העולם של שחיתות. למה לא פיתחו כבוד עמיתיהם האזרחים, כי אין להם מודעות לתוצאות מעשיהם של נזק חמור ובלתי הפיך שיכולים לגרום שאיפה מוגזמת לאנשים אחרים והחברה בכללותה.
יש לציין כי האתיקה וצביעות הוא לא מוסר עקביים שווא, ביטוי של רגשות, או המעלות, כי באמת יש לא - הוא רעיל ביותר לדמוקרטיה. אם הפילוסופים הגדולים אתונה - סוקרטס, אפלטון ואריסטו - לא ראה בדמוקרטיה מיטב התוכניות היא כי היתרונות שלה מורגשות באופן מלא רק אם האזרחים לדעת אם הוא מוביל - דרך המוסר. כי דמוקרטיה מושלמת רק כאשר האזרחים לדעת את המשמעות וההנאה מרגיע להיות מונחה על ידי ערכים מוסריים כמו - צדק, יושר, תבונה, חופש, אחריות, יושר, כבוד.
ללא אתיקה, מערכת יכול להשתנות על ידי הדמוקרטיה רודני אכזרי, או החופש שהוא נותן מעוותת רשיון וסובלנות הופך אדישות לכל מה שקורה לסיבוב על, להביא פטור מעונש מתפתח כתוצאה בלתי נמנעת של חוסר אמון הכול בכול . המשטר אינו יכול להצליח ללא ביטחון של אנשים במוסדות והן עמיתיהם האזרחים.
זה מה המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי הוא ללמד אותנו.
על ידי סילביה Lucilia לופז